26.9.18

על טעויות משלמים (או: לקרוא, כדי ללמוד איך לא להרוס במו ידייך מתקן אחסון דפים סופר שווה!)


כשלימורוש הביאה לארץ לפני חודשים אחדים את המתקן לאחסון דפים של Fabrika Decoru לא הייתה שמחה ממני: סוף סוף הגיע לארץ מתקן אחסון שימושי במחיר שפוי (50 ₪ בלבד! מה ששמעתן!), כזה שלא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב מינימליסטי שאפשר להתאים לכל טעם וסגנון. תוסיפו לכך את העובדה שאפשר לאחסן בו מאות דפים (בהערכה פרטית שלי. לא באמת ספרתי) ושהוא אפילו נכנס לכוורת של איקיאה - ותבינו כמה התלהבתי.
לא יכולתי לבקש יותר מזה, נכון? נכון.
האריזה - אם כבר מדברים על איקיאה - הייתה שטוחה, מה שאמר אתגר הרכבה, דבר משמח בפני עצמו מבחינתי. שבת חמה אחת החלטתי שהגיע הזמן להפסיק להתלהב מרעיון ולהפוך אותו למציאות. זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות בצלו של המזגן.
פתחתי את הקופסה, התבוננתי בדף ההוראות (בסיסי וברור. בדיוק מה שצריך) - וניגשתי למלאכה.
כמעט.
שבועיים בערך לקח לי להחליט איך לעצב את הקופסה. אבל את הרפתקאות קבלת ההחלטות שלי אתן כבר מכירות. בסוף היו מונחים לפניי קופסת צבע אקרילי שחור וכמה דפים מדוגמים בשילוב לא שגרתי, אבל כזה שמאוד מוצא חן בעיניי.
אז ניגשתי למלאכה. שוב. הפעם על אמת.
בדף ההוראות רואים את שלבי ההרכבה של המתקן העירום, כמו שהוא מגיע. לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת.
טעות.
טעות.
טעות.
במקום להתנהג כמו כל צרכנית ממוצעת, להסתכל בהוראות ולעקוב אחריהן, החלטתי להיות יצירתית. להתחכם. "ללכת עם האמת שלי"...
טעות, כבר אמרתי?
ידעתי שרוב השטחים יכוסו בניירות המדוגמים, ולכן הסתפקתי בלצבוע בצבע רקע (שחור) רק את האיזורים שיישארו חשופים.
צבעתי לוח אחרי לוח (יש בסך הכל 7, כולל הלוח הצר בקדמת המתקן), והנחתי להכל להתייבש.
עכשיו נשאר רק לחבר הכל, נכון?
אז זהו, שלא ממש.
-
קפיצה קצרה בזמן, כך שנגיע ישר לשלב המסקנות - אל תצבעו את הלוחות לפני שאתן מרכיבות את המתקן.
פשוט אל.
מתברר, שהמתקן הזה הוא לא רק שימושי ומשתלם, הוא גם תוכנן בצורה מדויקת מאוד (להערכתי, מדובר בחיתוך לייזר, אבל אל תתפסו אותי במילה) ולכן יש בו מקום להמון דפים, אבל אין מקום לצבע...
בכלל לא.
גם לא שכבה דקה של צבע.
בטח לא צבע נוזלי, שמן הסתם נספג בעץ וגורם לו להתרחב.
אגב, הזכרתי כבר שעשיתי טעות?
מה שקרה הוא, שאחרי שהצבע התייבש וניגשתי להרכיב את המתקן - גיליתי שהפינים הרחבים (בטח יש לזה מילה אחרת שאני לא מכירה. אשמח להשכיל) מתקשים להחליק לתוך החריצים. מה זה מתקשים? עבדתי כמו חמור עם פטיש - וזה לא עזר. כלומר זה עזר לי לשבור שניים שלושה פינים, אבל לא מעבר לזה.
אז החלטתי להיות מעודנת וחכמה, וללטש את הפינים עם נייר זכוכית, בהנחה, שמיקרון או שניים של צבע שיירדו, יפתרו את הבעיה.
אבל כמו שכבר כתבתי, בשלב הזה הצבע עצמו לא היה הבעיה היחידה. הנוזלים שחדרו לעץ גרמו לו להתנפח והיה צריך ללטש הרבה יותר משהיה לי כוח.
ולמי שחושבת שאני סתם מתפנקת: מדובר בשיוף של פינים קטנים וסוררים! לא של שולחן מעץ גושני... והעץ רך יחסית, כלומר אי אפשר לשייף בתקיפות.
בעצם אפשר - רק תסתכלו בתמונות ותראו מה קורה...
טעות.
טעות.
טעות.
כבר אמרתי?
כבר הייתי די מיואשת, אבל אז נזכרתי, שמדובר ב"מתקן אחסון שימושי במחיר שפוי (50 ₪ בלבד! מה ששמעתן!), כזה שלא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב מינימליסטי שאפשר להתאים לכל טעם וסגנון. תוסיפו לכך את העובדה שאפשר לאחסן בו מאות דפים (בהערכה פרטית שלי. לא באמת ספרתי) ושהוא אפילו נכנס לכוורת של איקיאה - ותבינו כמה התלהבתי".
כן, בשלב זה של חיי אני מצטטת לפעמים את עצמי. שתפו אתי פעולה, הייתי די נואשת. להזכירכן, עבדתי שלושה ימים כמו חמור על משהו שלכל אשה שפויה היה לוקח חצי שעה או שעה.
אז סיימתי להרכיב את המתקן, התעלמתי באלגנטיות מהפינים השבורים והדבקתי עליו את ערבוביית הדפים שבחרתי - שניים של חברת The Girls Paperie שאני שומרת עליהם שנים בחירוף נפש, כיוון שהחברה נסגרה והותירה אותי בוכייה ועצובה, ולצדם השלמות של דפים בשחור לבן של חברת Bella Boulevard (שגם היא, נדמה לי, נמכרה כבר, לא?!).
זהו, עכשיו יש לי מתקן מעולה, שאני משתדלת להציב ככה שאראה כמה שפחות את הטעויות שעשיתי אתו, אבל האמת היא שאני מרוצה בכל מקרה, כי אתן יודעות, הוא שימושי, במחיר שפוי, לא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב (המפוקפק) שלי...
אגב, לימורוש הרחיבה בחודשים האחרונים את קטגוריית האחסון בחנות שלה ויש עוד ועוד פריטים מאותה סדרה. לכו על זה, הם באמת מוצלחים, רק תזכרו - קודם להרכיב ורק אחר כך לצבוע ולקשט.
אה, וכיוון שנעלמתי מכאן להמון המון זמן, זו הזדמנות לאחל לכולכן שנה טובה, מועדים לשמחה ושתהיה שנה של יצירתיות, השראה ובריאות כמובן, המון המון בריאות!.

3.5.18

כרטיס טיסה? כרטיס ברכה!

כמו שכבר בטח הבנתן, "כרטיס בתוך קופסה" הוא אחד הכרטיסים החביבים עלי ביותר. לא יפתיע אתכן לשמוע, אם כך, שאחרי שצילמתי את ההדרכה להכנה של כרטיס כזה, נכנסתי לסוג של טרנס, והכנתי בזה אחר זה עוד כמה כרטיסים כאלה.
Card in a box
אני לא אלאה אתכן בכולם, אבל יש אחד שאהבתי במיוחד (בינינו, אני בכלל עוד לא יודעת למי הוא יישלח... ואני נהנית להסתכל עליו כשהוא עומד על השולחן) - מדובר בכרטיס שהכנתי מחבילת החיתוכים
 מקולקציית Let's Travel של חברת ScrapMir, ושאותה ואת הדפים מאותה קולקציה תוכלו למצוא אצל לימורוש.
Card in a box
הדרכה, כאמור, תוכלו למצוא כאן, ולחדות העין, שרואות שיש הבדלים דקים בין שני הכרטיסים, הנה הסבר:
1. הכרטיס הזה קצת יותר גדול - החלק התחתון שלו גבוה בסנטימטר, מה שמדגיש את הצורה ה"ארגזית" שלו. אהבתי את זה כי זה עשה לי אסוציאציה של ארגזי האחסון שבהם השתמשו הנוסעים במאה ה-18 וה-19, אלא שיצאו למסעות אמיתיים לגילוי העולם (ולא לשופינג בברלין...).
Card in a box
2. אין על חבילות חיתוכים לכרטיסים האלה! בלי לשבור את הראש יש מגוון של אלמנטים שמתאימים אחד לשני מבחינת נושא וצבעוניות, בדרך כלל יש שילובים של כותרות ואלמנטים גרפיים אחרים, בכל חבילה יש פריטים במגוון גדלים ככה שיש פריטים שמתאימים לחלק הקדמי של הכרטיס ולחלק האחורי שלו. בקיצור - החבילות האלה ממש נולדו למטרה הזו. גם דף חיתוכים, אגב, יתאים מאוד, רק שחבילות החיתוכים המוכנות חוסכות הרבה עבודת גזירה ומבטיחות חיתוך אחיד ומדויק.
Card in a box
3. יישנתי את כל חלקי הכרטיס, חוץ מהבסיס - את הדפים המדוגמים שמודבקים על הבסיס, את איזור הכתיבה בגב הכרטיס, את כל האלמנטים המקשטים. 
Card in a box
4. הוספתי חבק לסגירת הכרטיס - האמת היא, שאחרי שפתחתי וסגרתי את הכרטיס 40 פעם, החבק מתקפל בדיוק בנקודות שבהן הכרטיס מתקפל, ולכן כבר לא כל כך מהדק אותו, אבל הוא ממשיך את אפקט "ארגז הנסיעות", אז אני אוהבת אותו.
Card in a box
5. ציפיתי בדפים מדוגמים גם את חלקו הפנימי של הכרטיס - בניגוד לכרטיס יום ההולדת,  שכולו בצבעי שחור וזהב ולא היה צורך לצפות אותו מבפנים (כי שחור זה שחור זה יפה...), בכרטיס הנוכחי פחות אהבתי את הקראפט החשוף מבפנים. אבל זה סתם עניין של טעם, לא ממש אחת מתרי"ג מצוות...
Card in a box
מי שמחפשת עוד רעיונות יכולה להתחיל בכרטיסים קודמים שהכנתי (כאן, כאן וכאן) והכי טוב - להיכנס ללוח הפינטרסט שלי שמוקדש כולו לכרטיסים בקופסה. אין גבול לרעיונות ולעיצובים שנשים יצירתיות מכל העולם מעלות לרשת!

נו, מתי תראו לי את הכרטיסים שהכנתן אתן לפי ההדרכה הזו? אם אתן מעלות אותם לדף הפייסבוק שלכן, אשמח אם תתייגו אותי (tammy Windsberg), שלא אפספס...
ואם כבר התחלתן לתכנן את נסיעות הקיץ שלכן, שתהיה לכן נסיעה טובה!

15.4.18

לארצי יש יום הולדת (ולי יש הדרכה לכרטיס בקופסה)

כשהזמינו אותי להשתתף בגיליון יום העצמאות של מגזין הלייף סטייל קונפטי עשיתי 1+1 ויצא לי 70... או ליתר דיוק כרטיס ברכה לכבוד יום הולדת 70. ואם כבר חגיגה, אז כמובן שבחרתי לציין אותה עם הכרטיס האהוב עלי מכולם: כרטיס בתוך קופסה. 
כרטיס בתוך קופסה, הגרסה הציונית (צילום: יעקב שוורץ)
יש המון גרסאות לכרטיס הזה. ממש המון. רבות מהן אפשר לראות בלוח הפינטרסט שאני מקדישה לנושא כבר כמה שנים, ושלאחרונה התחלתי לפצל אותו לתתי נושאים, פשוט כי מדובר בבסיס שיש לו אינסוף אפשרויות. הגרסה מועדפת עלי היא דווקא מלבנית, ולא הריבוע הקלאסי (אם כי גם אותו כבר הכנתי לא מעט).
הרעיון בהדרכה הזו הוא ללמוד להכין את הבסיס: מסגרת שנראית כמו קופסה, ושניתן לקפל אותה כך שתהיה שטוחה ותיכנס לתוך מעטפה. בתוך המסגרת יוצרים פסי אחיזה, שעליהם מדביקים אלמנטים שטוחים, שנראים כאילו הם מציצים מתוך הקופסה. זה הקונספט - עכשיו רק נשאר לראות איך מכינים אותו... ובדיוק בשביל זה התכנסנו כאן היום.

מה צריך?
  • קארדסטוק (ק"ס) בסיס בגודל 29X9 ס"מ.
  • נייר ציפוי בשתי דוגמאות: בהדרכה המצורפת בחרתי בק"ס בצבע זהב, שלחלקים ממנו עשיתי הטבעה קרה בדוגמת לבבות. לחילופין אפשר להשתמש בנייר מעוצב עם שתי דוגמאות שונות.
  • ק"ס חלק בצבע בהיר בגודל 8.5X8.5 ס"מ. 
  • 3 רצועות ק"ס בצבע ק"ס בסיס בגולד 10.5X1 ס"מ כל אחת
  • מילות ברכה / חיתוכים / אלמנטים קישוטיים שטוחים, רצוי מקארדסטוק.
  • סכין וסרגל או טרימר.
  • כלי חריצה (או עצם קיפול וסרגל מתכת).
  • מעגל פינות (אופציונלי).
  • דבק נוזלי, דבק תלת ממדי.
אגב, לצורך ההדרכה הזו בחרתי בק"ס שחור, שעליו הדבקתי נייר בצבע זהב. מי שרוצה גרסה מהירה יותר של אותו כרטיס, יכולה להכין אותו מק"ס מדוגם דו צדדי ולדלג על הדבקת שכבה נוספת. אם שני צדי הק"ס מתאימים אחד לשני, ויש עליהם דוגמה שאינה מחייבת כיוון מסוים, התוצאה תהיה יפה לא פחות.

מה עושים?
1. חורצים את ק"ס הבסיס לרוחבו בנקודות הבאות: 5 ס"מ, 14 ס"מ, 19 ס"מ ו-28 ס"מ.

2. מסובבים את הבסיס וחורצים לאורך במרחק 5 ס"מ מהקצה בלי לחרוץ בקטע שבין קווי החריצה 5 ו-14 ס"מ. הבסיס כולו מחלק עכשיו לאורכו לחלק ברוחב 5 ס"מ (חלקה התחתון של הקופסה) וחלק שרוחבו 4 ס"מ (ה"כנפיים", חלקה העליון של הקופסה).

3. מקפלים לאורך קווי החריצה שיצרנו וחותכים בין ה"כנפיים", כלומר בעומק של 4 ס"מ לאורך קווי החריצה הקצרים.

4. מסירים את שארית הכנף האחרונה, זו שגודלה 1X4 ס"מ. הלשונית שנותרה תשמש להדבקת הבסיס ליצירת קופסה.

5. אם אתם רוצים לעגל את הפינות - זה הזמן לעשות זאת. אחר כך החליטו מהו הצד החיצוני של הקופסה, והדביקו את הק"ס הבהיר בקטע שלא חרצתם (אם עיגלתם את פינות הבסיס, עגלו גם את הפינות של הק"ס הבהיר). זה המקום שבו תוכלו לכתוב אחר כך ברכה אישית למקבל הכרטיס. עם שכבת הק"ס הבהיר וללא חריצה, יתקבל גב חזק שייצב את הכרטיס כולו.

6. הכינו את חלקי הק"ס המדוגם. תצטרכו 6 חלקים לצד החיצוני של הקופסה (שלושה לחלקה התחתון ושלושה ל"כנפיים") וארבעה לחלקה הפנימי (לשלוש כנפיים בלבד וכן לכנף+חלק תחתון. אין צורך לצפות את שאר החלקים התחתונים). אם עיגלתם את פינות הבסיס, עגלו את הפינות העליונות של החלקים המיועדים להדבקה על ה"כנפיים".
אלה מידות החלקים שתזדקקו לציפוי הבסיס:
לחלק החיצוני:
2 יחידות 4.5X4.5. ס"מ (לדפנות החיצוניות למטה)
1 יחידה 4.5X8.5 ס"מ (לדופן החיצונית למטה)
2 יחידות 3.5X4.5 ס"מ (לכנפיים החיצוניות, הצדדיות)
1 יח' 3.5X8.5 ס"מ (לכנף החיצונית הקדמית)
לחלק הפנימי:
2 יחידות 3.5X4.5 ס"מ (לכנפיים הפנימיות, הצדדיות)
1 יח' 3.5X8.5 ס"מ (לכנף הפנימית הקדמית)
1 יח' 8.5X8.5 ס"מ (לכנף+חלק תחתון פנימיים, אחוריים)

 7. הדביקו את כל הניירות המדוגמים במקומם.


8. מרחו דבק נוזלי על גבי הלשונית מצד החיצוני.

9. הדביקו אותה לחלק הפנימי בקצהו השני של הבסיס, ליצירת קופסה (ללא תחתית).


10. זוכרים שברשימת החומרים יש שלוש רצועות? צריך לחרוץ כל אחת מהן פעמיים: ס"מ אחד מימין וס"מ אחד משמאל, ואז לקפל את החריצים בכיוונים נגדיים, כך שיתקבל משהו כמו האות Z או N.

11. עכשיו מגיעים לחלק הטריקי: את הרצועות צריך להדביק בעומק 2-3 מ"מ משפת הקופסה, והן צריכות להיות מתוחות מצד לצד, אבל לא מתוחות מדי, אחרת הן יעוותו את הקופסה. אז למה טריקי? כי אם הקופסה לא נחתכה או לא הודבקה בצורה מדויקת, ייתכן שתצטרכו לקפל את הרצועות קצת יותר או קצת פחות מס"מ.הדרך הטובה ביותר היא לההכניס אותן - מבלי להדביק, ולראות אם הן יושבות בצורה מדויקת בין דפנות הקופסה. אם צריך - שנו את רוחב הקיפול. אם הרצועות נכנסות בצורה מדויקת, לא נופלות וגם לא מתעגלות - אפשר להדביק אותן.

12 זהו, עכשיו נשאאר לקשט את הקופסה, להדביק את הקישוטים על גבי הרצועות, הכנפיים והדפנות, ולאחל מזל טוב לחוגגים!
חג עצמאות שמח, יומולדת שמח לכל מי שחוגג עכשיו ובכלל שמחה והשראה לכולכם! אני ממליצה לכן לחזור ולקבל השראה מגיליון החג של קונפטי, שבו תמצאו, כאמור, גם את כרטיס הברכה הזהבהב הזה.

24.3.18

דברים קטנים באים באריזות גדולות (ותשובה לחידה מהפייסבוק)

בין העבודות ששקעו בעומק מגירת ה"הכנתי,נתתי, אבל לא העליתי לבלוג" שלי, יש כמה אהובות עלי במיוחד. אחת מהן הוכנה במסגרת החלפת קופסת גפרורים בקבוצת ארט קל"ב.
כיוון שזו הייתה החלפת קופסת הגפרורים השנייה שערכנו, כבר היו לי תובנות, והעיקרית שבהן היא שהמון מגירות קטנות זה נחמד, אבל זה פחות שימושי ונוח משנדמה... וגם די צפוי.השאלה הייתה איך עושים קופסה גדולה מקופסאות קטנות... אפשר בכלל? ואולי פשוט לגרום לקופסה גדולה להיראות כאילו נוצרה מקופסאות קטנות?
המון מגירות קטנות, נכון?
אז זהו, שלא...
על גבי אריזה מוכנה (של קרם לחות, אם זה ממש חשוב...) הדבקתי חזיתות של קופסאות גפרורים - מגירה + מסגרת - אחת מהן השארתי ממש פתוח, אחרת רק קצת, ומהשאר חתכתי רק את הקצוות. כדי לבסס את אפקט המגירות הנחתי "בתוכן" קשקושים שונים, ברוח העיצוב הווינטג'י הכללי.
ועכשיו היכונו למבול של תמונות, כי כמו שאמרתי, מאוד נהניתי להכין את העבודה הזו,  לעצב אותה ובעיקר לתכנן אותה.




ואם זה לא מספיק, הנה גם קצת תקריבים:





לכל הדבר הזה הוספתי תגית (שקישטתי עם תגית נוספת, עשויה מ... קופסת גפרורים) וארזתי בשקית נייר, שהכנתי מפלייסמט של מסעדה שישבתי בה.


ולסיום, הדפים הם כמובן של Graphic 45, אי אפשר לפספס את זה, נכון?
ובתשובה לשאלה ששאלתי בדף הפייסבוק שלי - בסך הכל השתמשתי ב-6 קופסאות: 5 קופסאות גפרורים, שבכל אחת מהן ניצלתי את שני הקצוות, וקופסה אחת של קרם לחות...