19.12.15

הנרות הללו שאנו מעצבים

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים"
החורף הוא שעתם היפה של הנרות. לא רק של "הנרות הללו", אלה של חנוכה, אלא גם של כל האחרים, שאנחנו מדליקים בשביל האווירה וההרגשה הטובה. והאמת היא, שממש בקלות אפשר גם להתאים את העיצוב שלהם לטעמכם האישי.
ההתכנסות בבית עם בוא החורף, מביאה אתה ניחוחות של מרק מהביל ועצים בוערים באח, של גשם ושל פריחת הפרדסים. הרצון הזה ליהנות מחמימות, נינוחות וניחוחות עושה מיד חשק להדליק כמה נרות בשביל האווירה. בדיוק לזה מתאימים הנרות המעוצבים שאתם רואים כאן - אפשר להתאים אותם למראה הכללי של החדר, אפשר לכתוב עליהם מילות אהבה ואפשר לעטר אותם בתמונות משפחתיות או לתת כמתנה. מה שלא תעשו אתם, מדובר בתהליך פשוט וקצר - עם תוצאות יפהפיות.
מה צריך?
נרות דקורטיביים
תמונות / טקסטים לעיטור
מפיות רב שכבתיות עם בסיס לבן
נייר אפייה
סלוטייפ
מדפסת
דף A4 למדפסת
מספריים
מייבש שיער / אקדח חום
מה עושים?
1. הפרידו מהמפית את השכבה הלבנה שבבסיסה - זהו נייר העבודה שלכם. גזרו אותו כך שיהיה קטן מדף A4.
2. בעזרת סלוטייפ הדביקו את נייר העבודה לדף שהכנתם מראש, כשאתם משתדלים שיהיה ישר ככל האפשר. ודאו שהסלוטייפ צמוד לחלוטין ואינו בולט מהדף, שכן במקרה כזה הוא עלול להיתפס במדפסת ואפילו להזיק לה.
3. הכניסו את נייר העבודה הצמוד לדף אל תוך המדפסת, בחרו במחשב את התמונה שברצונכם להעתיק לנר, ולחצו "הדפס".
4. בלי להפריד בין נייר העבודה לדף הבסיס גזרו סביב התמונה המודפסת. השתדלו לגזור קרוב אליה ככל האפשר. הפרידו אותה מהדף.
5. הצמידו את התמונה המודפסת אל הנר, כשהצד המודפס פונה כלפי חוץ.
6. עטפו את הנר והתמונה בנייר האפייה. הצמידו היטב, והחזיקו את עודף נייר האפייה ביד אחת – הנייר משמש כעת כידית אחיזה.
7. הפעילו את מייבש השיער על חום בינוני/גבוה וכוונו אותו לעבר הנר. עברו על פני כל שטח התמונה במרחק של כ-20 ס"מ ממנה בתנועות סיבוביות (זהירות על האצבעות!). כתוצאה מהחום והתחממות הנר, בתוך כחצי דקה תתחיל התמונה להתכהות ותיעשה ברורה יותר ויותר. כאשר תראו שהתמונה כולה כהתה כבו את מייבש השיער, המתינו 10-15 שניות והרחיקו את נייר האפייה מהנר. אם צריך, החליקו מעט על התמונה, כדי לוודא שנייר העבודה נצמד לגמרי לנר ולמעשה נספג בתוך השעווה. זהו, הנר מוכן.
ועוד משהו:
* בניגוד לטכניקות של העברת תמונה, כאן פשוט מדביקים את התמונה – השעווה שמתחממת ונמסה נספגת בנייר הדקיק והוא הופך לחלק בלתי נפר מהנר. זה חשוב בעיקר אם אתם רוצים לקשט את הנר במילות ברכה, למשל: במקרה כזה לא תצטרכו להדפיס אותן בכתב ראי, כך שהכל הרבה יותר פשוט.
* במקום מפיות אפשר להשתמש בנייר משי, ובמקום להדפיס תמונה תוכלו לצייר או להיעזר בחותמות. הנייר, אתם יודעים, סופג הכל...
וככה זה נראה במדור שלי, "בשתי ידיים", במגזין "החיים הטובים":

14.12.15

כחוט השני

אם יש אומנות שאני מעריכה מאוד אבל ממש לא מתחברת אליה, זו רקמה. עבודות רקמה מסורתיות - אפריקאיות, הודיות, רומניות, יו ניים איט - מעוררות בי פליאה על הססגוניות שלהן, הדוגמאות הרפטטיביות ומיליון הפרטים שמרכיבים את התמונה הכוללת, אבל בשבילי אפילו תך שרשרת (יש כזה, לא?!) הוא יותר מדי. זה מתסכל אותי, זה דורש ממני סבלנות שאין לי והתוצאה (אצלי, לא אצל יודעי ח"ן) - מביכה.
ואחרי כל זה בא אתגר מס' 54 של Scrappy Hands ואילץ אותי ליצור משהו שיש בו רקמה. עכשיו אני מבינה למה זה נקרא "אתגר"... שברתי את הראש, והחלטתי ברוב קולות, שכל תפר, ובלבד שנעשה בו שימוש במה שנקרא "חוט רקמה" יאפשר לי להגיד שעמדתי באתגר בגבורה... ומהר מהר, לפני שהקולות בראש שלי ישנו את הצבעתם, הכנתי את הכרטיס הזה.
מדובר בברכה לשנה האזרחית החדשה, שתישלח השבוע לטל ורייצ'ל, האחיין שלי וזוגתו, שמתגוררים (כמו כל האחיינים שלי...) מעבר לים, במקומות יפים ורחוקים, שחוגגים בהם את ראש השנה בראשון בינואר.
 הכרטיס עשוי שש (!) שכבות: בסיס לבן, קרדסטוק מדוגם עם גביעי גלידה וארטיקים (החולשה של טל...), קרדסטוקתכלת חלק, קרדסטוק מדוגם בגווני כחול, דבק תלת ממדי ושכבת קרדסטוק מדוגם נוספת, שאליו תפרתי בתכים גסים מאוד קרדסטוק לבן עם החתמה של ברכה. את שולי הקרדסטוק הצבעוני שייפתי, אבל מעבר לזה אין כאן שום טיפול נוסף, וכל האפקט נוצר מריבוי השכבות. כמעט כמו גלידה מצופה שוקולד עם פצפוצים, סירופ פטל ושאר שכבות מתקתקות...
הכרטיס נעשה, כאמור, בהשראת אתגר 54, ואתם מוזמנים מאוד להצטרף אליו ולשתף את העבודות שיצרתן בהשראת הנושא:

הנה עוד כמה זוויות של הכרטיס:
חוץ מזה, כדאי לכן להיכנס לבלוגים של שולי ואסנת, שיצרו גם הן עבודות יפהפיות בהשראת האתגר החדש. אחת מאתנו בוודאי תתן לכן רעיון מה להכין...