27.3.15

ברכת היין (והדרכה גם)

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים"
כמעט כל אחד בוחר מפעם לפעם בבקבוק משקה כמתנה למארחים, בין אם זה לרגל ליל הסדר, לארוחת שישי או סתם כאות תודה על ההזמנה. כשמגיע שלב אריזת הבקבוק רובנו מסתבכים – העובדה שהוא עגול ומתהדר בצוואר דק ביחס לבסיס, מקשה מאוד על העניין.
אלא שיש שביל זהב בין בקבוק ארוז למהדרין לכזה שנראה כאילו נשלף ברגע האחרון מארון המטבח – תגית אישית, שכוללת מילות ברכה לציון האירוע. והאמת היא, שלעתים היא כל כך יפה, שגם כשמציבים את הבקבוק במרכז השולחן לא מוותרים עליה, בעיקר אם היא מתאימה לאלמנטים אחרים בשולחן המעוצב. אז כדי שלא תגידו שלא חשבתם על זה או לא ידעתם איך מכינים תגית כזו, הנה כל התורה על כוסית יין אחת.
מה צריך?
קארדסטוק - חלק, מדוגם או שניהם
סרגל מתכת
סכין יפנית
חותכן עיגולים או כלי עגול בקוטר 4 ס"מ + עיפרון
מספריים
עצם קיפול
חותמת "חג שמח" + דיו
דבק דו צדדי, דבק נוזלי
קישוטונים – חרוזים, פנינים, סרטי תחרה או סאטן וכו'
מה עושים?
1. חותכים את הקארדסטוק לרצועה שאורכה 20 ס"מ ורוחב 6 ס"מ
2. חורצים את הקארדסטוק במרחק 6 ס"מ מהקצה ומקפלים. החריצה מבטיחה שהקיפול יהיה מדויק ונקי.
3. באמצעות חותכן העיגולים מחוררים עיגול במרכז הריבוע שיצר הקיפול. אין לכם חותכן כזה? תוכלו לקנות אותו בחנויות לחומרי יצירה או לחילופין לגזור ידנית עיגול כזה לאחר שתציירו אותו באמצעות כוס או כלי עגול אחר.
4. בסיס התגית מוכן וכעת אפשר לקשט אותו. קחו את העיגול שגזרתם, וציירו עליו ספירלה מהחוץ כלפי פנים. כשסיימתם, גזרו לפי הקו. הקארדסטוק יקבל צורה כשל קפיץ.
5. גלגלו את ה"קפיץ" (שוב, מבחוץ כלפי פנים), הרפו והניחו לו להתייצב. מרחו דבק בבסיסו, והצמידו את הדפנות שנוצרו כתוצאה מהגלגול אל הבסיס. המתינו לייבוש.
6. הוסיפו מעט דבק במרכז הסליל שיצרתם והדביקו חרוז, חצי פנינה או פריט צבעוני אחר, שישמש כמרכז פרח. הכינו פרחים נוספים משאריות הקארדסטוק והמתינו לייבוש מלא (הדרכה לגרסת שאבי שיק של הפרחים האלה תמצאו כאן).
7. עם דיו בצבע מתאים החתימו את המילים "חג שמח" על קארדסטוק בצבע משלים או מנוגד לזה שבחרתם כבסיס. בדוגמאות שלפניכם נעשה שימוש בחותמת מבית "מסטיקים" (טל' 072-2827780, 39 ₪), שתתאים גם להחתמה על כרטיסי ברכה או כרטיסי ישיבה. לחילופין תוכלו לקנות מדבקות "חג שמח" או לכתוב את הברכה בכתב ידכם.
8. הדביקו את הברכה והקישוטים - הפרחים שהכנתם או כל קישוט אחר לטעמכם על התגית, בחלק שמתחת לקו הקיפול. כעת כשאתם יודעים איך להכין את בסיס התגית, תוכלו להכין כמוהו עוד ועוד, ולקשט כל פעם בסגנון אחר. סיימתם? השחילו את התגית על צוואר הבקבוק והרי לכם יין עם הקדשה אישית.

גם לגביע מגיע
אם כבר הצבתם את הבקבוק על תוויתו החדשה במרכז השולחן, למה לא לקשט באופן דומה גם את גביעי היין? באמצעות חותכן עיגולים בקוטר של 6-5 ס"מ (או כלי בגודל מתאים שישמש כתבנית, בדיוק כמו בתגית), תוכלו להכין לכל ארוחה ולכל בקבוק יין סט תואם – והכל תוך דקות ספורות.
למעשה, תזדקקו לשני גדלים של חותכי עיגולים. ראשית חתכו את העיגול הגדול, ואז חוררו בו עיגול נוסף, קטן יותר. שימו לב: העיגול הקטן לא צריך להיות במרכזו של העיגול הגדול, אלא קרוב לשוליים. כשתסיימו תתקבל מעין טבעת א-סימטרית.
עשו חתך אחד בשולי הטבעת, בנקודה הצרה ביותר שלה, וקשטו אותה ברוח התגית. כעת נשאר לכם להרים מעט את אחד מקצוות הטבעת בנקודת החיתוך, ולהשחיל את רגל הגביע. אם תרצו, תוכלו לכתוב על הטבעת את שמות האורחים, כך שכל אחד ידע בכל שלב איזה גביע הוא שלו. חג שמח!
עוד זווית לתוצאה הסופית:
וככה נראה מדור אפריל במגזין "החיים הטובים":

23.3.15

כרטיסים לחג? בינגו!

ברגעים אלה עושים את דרכם שבעה כרטיסי ברכה מנמל התעופה בן גוריון אל אחיותיי ובני משפחה אחרים, הפזורים ברחבי העולם. והם, כלומר הכרטיסים שלי, לא לבד. אמנםם כבר שמעתי את הטענה ש"פסח זה לא חג של כרטיסים", אבל לפחות כשמדובר בסקראפריות - פסח זה תירוץ נהדר... תוסיפו לזה את הפסחא/איסטר ושאר חגיגות אביב אוניברסליות, ותסכימו אתי שהעובדה שמטוסים הנושאים בימים אלה חבילות דואר לא נופלים מהאוויר על ימין ועל שמאל זה סוג של נס. אולי לא נס חנוכה, אבל נס.
ולי, כאמור, יש חלק במטען הזה. אבל לפחות השתדלתי לא להכביד יותר מדי, וללכת על כרטיסים קלילים, פשוטים, נטולי אלמנטים מכבידים כמו בראדים, כפתורים וצ'יפבורדים. אחד הדברים שסייעו לי בכך היה אתגר הבינגו של Scrappy Hands: לוח בן 9 ריבועים, שממנו צריך לבחור שלושה ריבועים רצופים - לאורך, לרוחב או באלכסון - ולהשתמש באלמנטים המופיעים בהם בפרויקט.
בחרתי בטור הימני - חותמות, תווים ותחרה.
נתחיל מהחותמת - לאחרונה הרחבתי את מלאי חותמות הטקסט העברי שלי עם הסוכריה הזו מבית מסטיקים (39 ש"ח לחותמת גומי איכותית. שווה כל אגורה). אני אוהבת את הגופן הקלאסי והמנוקד - ישר עושה לי אסוציאציה של ישראליות שורשית. והעובדה שלא כתוב באיזה חג מדובר עושה אותה כמובן לשימושית במיוחד.
תווים - השתמשתי במדבקות עגולות שהזמנתי לפני כמה שנים מ-E-Bay ולא הרביתי להשתמש בהן. פתאום הבזיק לי שהן מתיישבות בול במרכז הדויליז האלה. אם תסתכלו טוב, תראו שברובן ברקע יש תווים. מתאים לאתגר? מתאים!
תחרה - טוב, פה יש סוג של תחמון... אני יודעת שיש בבינגו אופציה לדוילי, ושהשתמשתי בדוילי, אבל מה זה דוילי אם לא מפית תחרה? אז זו תחרה. וזה מתאים. ודי להיות קטנוניים...
עכשיו הצצה קצת יותר קרובה לאיך שזה נראה ביחד:
 
 
 והנה שני כרטיסים מאותם חומרים, רק בלי תווים. שלא תגידו שלא גיוונתי... ;) :
בהמשך השבוע אעלה את ההדרכה המובטחת לתגיות הבקבוקים. ובבלוג האתגרים שלנו מחכים לכם גם פרסים, אז אל תפספסו את כל הדברים הטובים האלה שמזדמנים לכם - ובעיקר אל תפספסו הזדמנות לזכייה שווה-שווה.
ואם לא נתראה, שיהיה גם לכם חג שמח!

15.3.15

פריחה מאוחרת

מעבר לעובדה שהוא מדרבן ומאתגר אותי ליצור, לבלוג האתגרים שלנו, Scrappy Hands, יש עוד יתרון נפלא בעיניי: כמו מזכירה טובה (או מזכיר טוב. לא רק לסמנתה מ"סקס והעיר הגדולה" מגיע!), הוא מעלה בי נשכחות ומאפשר לי לתת במה לפרויקטים ישנים יותר, שאיכשהו לא זכו לפוסט משלהם למרות שעבר המון זמן
זה בדיוק מה שקרה עם המתנה שהכנתי ללימור המקסימה. אחרי שהתמונות שצילמתי שכבו בתיקייה והעלו אבק וירטואלי, בא אתגר הפריחה וגואל אותן. והאמת היא שמגיעה להן גאולה, כי אני מאוד אוהבת את הפרויקט הזה.
הכל התחיל בפרחים שקיבלתי מחברה באיזו חבילת פינוק. פרחי נייר צבעוניים, שידעתי מיד שיזכו לתשומת לב מיוחדת. כשחשבתי מה להכין ללימור, שהיא צבעונית ושמחה ומלאת אופטימיות, ישר ניגשתי אליהם. במרכז כל פרח הוספתי "נגאץ" צבעוני, ואז התיישבתי להכין את הרקע - ציפיתי 3 קנווסים בגודל 10X10 ס"מ בניירות המעוצבים של Webster's Pages. מה שאני מאוד אוהבת בליין הזה, הוא שהנייר גס יחסית ועם אפקט מאט מודגש. אחרי שסיימתי לגזור ולהדביק מכל צדי הקנווס, הוספתי את הפרחים, ו... Voila!
 
אני יודעת, לא כל אחד חי בשלום עם הצבעוניות העזה הזו, אבל לי הפרחים נראים כאילו צולמו ממעוף הציפור כשהם גדלים באמצע שדה, ואני מאוד אוהבת את האווירה האביבית והשמחה שהם משדרים.
מי שלא מסתפק בזה, הנה כמה תקריבים:
מקווה שמשהו בעבודה הזו יתן לכם השראה, וידרבן אתכם להשתתף באתגר הפריחה שלנו...

8.3.15

בין חג לחג

פורים רק עבר וכבר כולם מדברים על פסח... אבל למה לדבר אם אפשר לעשות? ואני לא מתכוונת לניקיונות. למשל, להכין ברכות לחג. או מתנות. או משהו שהוא גם וגם. כמו מה? כמו תגית לבקבוק יין!
מקרוב, זה נראה ממש כמו כרטיס, ובכל מקרה אפשר לכתוב מאחור כמה מילים אישיות למארחים שלכם:
ומכל זווית זה נראה כמו משהו שמתאים לאתגר החדש של Scrappy Hands, שעוסק - כמה אביבי מצדנו, הא? - בפריחה.
אם התגית מעניינת אתכם, אתם מוזמנים לעדכן אותי בתגובות, ואדאג להעלות הדרכה לקראת החג. בינתיים תסתפקו בתקריבים:
 והכי חשוב: החותמת היא מבית מסטיקים - וחותמת עץ איכותית, שהולכת לשמש אותי עוד ועוד ועוד...

זהו להפעם. אשמח אם תשאירו תגובה...

5.3.15

קרנבל בסלון

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים", מרץ 2015
לברזילאים יש את הקרנבל בריו, לאיטלקים יש את הקרנבל בוונציה, לנו יש את פורים - ולכולם יש מסכות.  מעץ ומנייר, משעשעות ומפחידות, פרימיטיביות ואלגנטיות. היופי והייחוד של המסכות האלה הפך אותן במשך השנים לא רק למרכיב חשוב בחגיגות השונות, אלא גם לקישוט, ויש אפילו מי שצברו אותן לכדי אוסף יקר ערך. אז אולי המסכות שלפניכן לא יוצגו במכירות פומביות, אבל בשבילכם הן יכולות להיות אוצר של ממש – כזה שיגנוב את ההצגה במסיבת פורים או  יוצג לראווה על קירות הבית.
מה צריך?
מסכה לבנה
צבע רקע בגון זהב
נייר עם דוגמה בשחור-לבן, כמו כתב, תווים וכו'
דבק נצנצים
דבק נוזלי
סרט קישוט/פאייטים/פנינים דביקות
ספוג
דיו חום
מה עושים?
1. אם קניתם מסכת פלסטיק, שייפו אותה מעט, כדי שהצבע "יתפוס", וצבעו שכבה ראשונה של צבע בגון זהב.
2. המתינו לייבוש וצבעו שכבה נוספת, עד לכיסוי מלא של המסכה.
3. הדביקו על חלקים ממנה נייר מדוגם שיישנתם (ראו מסגרת). באזור העיניים צרו חתכים קטנים בנייר וקפלו פנימה.

4. רוצים לכסות את רוב המסכה? עשו זאת בחלקים, כדי שהצורה המעוגלת שלה לא תגרום לנייר להתקמט ולהתעבות.
5. הספיגו מעט דיו בספוג, ועברו בתנועות מעגליות באזורים בהם הנייר מקופל, כמו מסגרת העיניים, כדי ליצור אפקט ישן ומהוה.
6. ציירו באמצעות דבק הנצנצים קו לאורך קצות הנייר המדוגם.
7. המשיכו להשתמש בדבק הנצנצים כדי לעטר את המסכה.
8. הדביקו סביב המסכה סרט קישוט, פאייטים, פנינים וכו'. תוכלו להשתמש באותו קישוט בנקודה נוספת במסכה כדי להשלים את האפקט.

מיושן הוא הישן החדש
חובבי הווינטייג' והשאבי שיק יודעים, שמה שנותן לפריטים בסגנונות האלה את האופי שלהם, הוא המראה הישן, המהוה, זה שמעיד על היסטוריה ארוכה של שימוש, ומזכיר טירות אפלוליות ועליות גג טומנות סוד. אלא שכבר מזמן ברור, שכדי לקבל את האפקט הזה לא מוכרחים לנבור בדוכנים של שוק הפשפשים (למרות שזה כיף בפני עצמו) ולא מוכרחים לקנות פריט מקורי עם היסטוריה של ממש. אפשר ליישן. כן, לקחת משהו חדש-דנדש, ובעזרת טיפול מתאים להפוך אותו לכזה שנראה כאילו עבר ידיים רבות, צבר שמנוניות ואבק, השתפשף והתקלף.
בפריטי מתכת התהליך הזה נעשה בדרך כלל באמצעות חומצות מאכלות, עץ ניתן לצבוע בצבע כהה, לכסות בבהיר ולשפשף כדי לחשוף קטעים מהשכבה הכהה, ואילו בנייר אחת הדרכים הפשוטות ביותר, ושיוצרת אפקט מצוין, היא באמצעות דיו. כל מה שצריך הוא ספוג וכרית דיו בגוון מתאים – חום ישתלב כמעט תמיד, אבל לפעמים יתאים דיו בצבע אחר ובלבד שיהיה בגוון כהה מעט מצבע הרקע.
מריחת הדיו נעשית בתנועות מעגליות, תוך שימוש בכמות קטנה מאוד שלו. הרעיון הוא לא להכתים, אלא לבנות שכבות זו על גבי זו, עד לקבלת האפקט הרצוי. בנוסף אפשר לקמט את הנייר, לפרוש אותו ואז לגעת בו בעדינות ישירות עם כרית הדיו. המגע העדין יבטיח שהכרית תגע רק בקמטים המוגבהים ולא תמרח את הנייר כולו. בסיום התהליך אפשר להשתמש בנייר המיושן כרקע, לגזור ממנו צורות, להמשיך לעטר אותו ועוד.
וככה, אגב, ההדרכה הזו נראית במגזין:
 אשמח אם תצרפו קישור לגרסאות שלכם בדף התגובות. ושיהיה חג שמח!

3.3.15

קטיף קופסאות

קצת דיו וחותמות, ואף אחד לא ינחש ממה עשויה הקופסה הזו...
כמעט בכל יום שבו אני גולשת באינטרנט אני מגלה כישרונות מדהימים, יוצרות ויוצרים עם טעם נפלא ויצירתיות מעוררת קנאה, אבל לא בכל יום אני נתקלת במשהו באמת יוצא דופן, כזה שישר מדגדג באצבעות לנסות.
זה בדיוק מה שקרה לי כשנתקלתי, לפני כמה שנים, בקופסאות כמו זו שאתם רואים כאן. הבעיה העיקרית הייתה, שחומר הגלם ממנו עשויות הקופסאות לא היה בעונה. אני יודעת מה אתם חושבים - יש עונה  לעיסת נייר? לדבק? לחותמות?
אז זהו, שהקופסה שאתם רואים כאן היא עונתית לגמרי. והיא כנראה גם המתנה האולטימטיבית לטבעונים ולחובבי אקולוגיה. לעומת זאת היא לא מתאימה למי שאוהב חפצים גדולים, או שמחפש מקום אחסון לחפצים כאלה. קוטרה כ-5 ס"מ והיא עשויה מתפוז! כן, מה ששמעתם!
כאן כבר מבצבץ הצבע התפוזי מתוך הקופסה...
מתברר, שקופסאות תפוז הן חפץ עתיק יומין, שמופיע בתרבויות שונות. בחיפושים אחרי הוראות ההכנה נתקלתי בפוסט הזה, שאמנם אינו באנגלית, אבל עם קצת עזרה מגוגל טרנסלייט והתמונות הנלוות - הסתדרתי. אני בטוחה שגם אתן תצליחו.
כשהגיעה העונה קניתי קילו או שניים של תפוזים, הכנתי מיץ וריכזתי כל כוס וצנצנת בגודל המתאים. לא צילמתי, כי לא חשבתי שיהיה בזה עניין. כמובן שאחרי שסיימתי - הצטערתי, כי התוצאה מקסימה, ומה שעוד יותר מקסים הוא העובדה שהניחוח התפוזי שורד חודשים ארוכים!
באחד ממפגשי הקומונה שלפתי קופסה כזו, הכנסתי לתוכה וואשי טייפ (הגודל התאים בדיוק) והבאתי אותה כמתנת מארחת לאורית ב. המוכשרת והרב גונית. ידעתי שתאהב את זה ותעריך את העבודה. נכון, לא מדובר בקושי פיזי, ההכנה של הקופסאות פשוטה למדי, אבל ההמתנה הממושכת, הצורך להזיז, לשנות, לבדוק שאין עובש וכו' הם לא ממש בשביל מי שאוהבת סיפוקים מיידיים (כמוני...).
עכשיו אתם מאמינים שזה תפוז???
השבוע, כשב-Scrappy Hands עלה אתגר הקופסאות (והפעם יש בו פרס שווה במיוחד!), נזכרתי מיד בקופסה הזו, שאולי בגלל גודלה הזעיר שקעה בתהום הנשייה. שלפתי אותה משם - וחשבתי לעצמי שבעונת התפוזים הבאה אני הולכת להיות עסוקה... מאוד מאוד עסוקה! ההמתנה לייבוש שווה כל כך את התוצאה!
הנה עוד כמה זוויות:
 
 
אבל רגע, הזכרתי פרס שווה במיוחד בבלוג האתגרים שלנו, נכון? אז הנה הוא (הופ! כולם נעלמו כדי להכין קופסה ולהשתתף בהגרלה, הא?):
מדובר בלא פחות ולא יותר ממארז המדבקות הצבעוני והמהמם של יעל יניב, האחת והיחידה - תגידו שלא בא לכם אחד (שניים, שלושה...) כזה... אז די לבזבז זמן - אתגר הקופסאות מחכה לכם!