21.2.12

עיניים שלי

הפעם לא מדובר בעבודות שלי (כמה חבל... אבל זה בהחלט משהו לשאוף אליו) אלא בתערוכה קבוצתית, שנערכת בגלריה נירהל'ה בבית לחם הגלילית, ושממש שווה בשבילה להתגבר על הקור ולצאת לראות אותה.
"מעלים עיניים" היא תערוכת סריגה - אבל רוב היצירות בה אינן בהכרח מהסוג שסבתא הייתה סורגת... נכון, יש כאן כמה פריטי לבוש (יפהפיים!), אבל רובן המכריע של העבודות הרבה פחות שגרתי - מראות ממוסגרות, הדומים, תכשיטים ועוד - וחומרי הגלם מפתיעים לא פחות - עור, חוטי מתכת וגומי הם רק כמה מהם.
האמנים המציגים כאן משתמשים בטכניקות טקסטיל מסורתיות ליצירת משהו חדשני, מפתיע, בעל אמירה, כזה שסבתא אולי חשבה עליו או אפילו יצרה אותו, אבל היא בטח לא חלמה שהוא יוצג בתערוכת אמנות. הנה עוד כמה דוגמאות (ואני מתנצלת מראש שלא ציינתי מי יצר כל אחת מהעבודות. מרוב התלהבות - שכחתי לכתוב...):
התערוכה מוצגת, כאמור, בגלריה נירהל'ה (טל' 04-9931594) ותינעל ב-3.3.12. לצדה, כמו תמיד מוצגות עבודות חימר ופריטים נוספים, שחלקם אף מוצעים למכירה.
עדכון: ב-7.3.12 תיערך בגלריה סדנה לסריגת מסגרת מראה. הסדנא תימשך 3 שעות ומחירה - כולל כל החומרים וכן קפה ועוגה - 250 ש"ח. בסיומה, מבטיחה נירהל'ה, יוצאים עם מוצר מוגמר. עוד פרטים בטלפון הנ"ל.
עדכון 2: נותרו שני מקומות והמחיר ירד ל-150 ש"ח בלבד. המעוניינות מוזמנות לפנות לנירהל'ה.

10.2.12

כתום עולה

באיחור של שנה (מה פתאום שנה? כולה 11 חודש...) שלחתי לאחותי טריפונס, שבכלל התחלתי לפני שנתיים... כן - לקח לי יותר משנה להכין טריפונס, שהעבודה עליו נטו - כולל התלבטויות לגבי ניירות, שזה החלק הכי מורכב אצלי, לוקחת כמה שעות. תגידו לי שגם אתם ככה... לפחות שלחתי אותו לפני השביתה, אחרת היה לי עוד תירוץ.
בחירת הצבע הייתה קלה - איירין אוהבת כתום, והקולקציה של בייסיק גריי התאימה לגמרי (ובזה חסל סדר התירוץ שהושמע קודם לגבי בחירת ניירות). כמו בטריפונסים הקודמים, גם הפעם הותרתי בגב מקום לתמונות. זו גם הסיבה לשימוש בניירות דומיננטיים פחות בצד הזה, רק שאני לא זוכרת של מי הם או מאין התגלגלו אלי. אבל הם יפים, אז מה זה חשוב?!?
והנה תקריבים לפאנלים המעוטרים. הפרפרים, אגב, הם פאנצ'-אאוטים שהכינה לי תופרת חלומות, הלא היא ענבל, עם הפאנץ' של מרתה סטיוארט. היא פנצ'צ'ה לי אותם בלבן וככה אני כל פעם מתאימה אותם לצבעים שבהם אני עובדת. במקרה הזה השתמשתי בדיו, בסטיקלס ובמיסטים למיניהם. נורא כיף, אגב, והמון תודה ענבל!
 

לטריפונס צירפתי כמובן גם כרטיס:
שמחתי לשמוע שאיירין אוהבת את התוצאה. בינתיים, כידוע התחילה שנה חדשה, ואולי השנה, בניגוד לקודמתה אצליח להביא את עצמי להכין - כמו לפני שנתיים - כרטיסי ברכה ומתנות לכולם. הנה משהו לשאוף אליו...

5.2.12

בואו נדבר גלויות

 לפני שלושה חודשים בערך נערכה ב קומונת "מקום קטן ליצירה" החלפת גלויה. הרעיון היה פשוט - לשלוח גלוית דואר (בלי מעטפה, כמובן) עבודת יד, כשהתנאי הנוסף הוא שיופיעו עליה מלים של שיר.  בגורלי עלתה אורלי, שלצערי הרב אין לה בלוג, כך שלא היה לי שמץ של מושג מה היא אוהבת. אז מה עושים? משהו שאני אוהבת...
כמו שאפשר לראות, בחרתי בשיר של יוסי בנאי "אני וסימון ומואיז הקטן", ומה שיותר קשה לראות הוא שהבלונים גזורים מדף שעליו הדפסתי את מלות השיר. החותמת היא של Prima וזהו הניסיון הראשון שלי להשתמש בקופיקים החדשים שקניתי. ניסיון בוסר, מה עוד שיש לי מעט מאוד גוונים, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא?!
בשלב מאוחר יותר, רגע לפני ששלחתי את הגלויה, הוספתי לה גם מסגרת מנוקדת, אלא ששכחתי לצלם שוב, אז תצטרכו להאמין לי שזו הייתה תוספת עדינה מאוד ונחמדה מאוד.
חוץ מזה יש בגלויה עוד טריק: היא הוכנה על גבי כריכה של סטאק דפים של Basic Grey - ולא (רק) בשביל לחסוך קארדסטוק עבה. הסטאקים האלה מעוצבים כך שבחנות אפשר יהיה לתלות אותם, ובגב יש חריצה, שבמאמץ קליל אפשר לשלוף ממנה מתלה. חשבתי שאם אורלי תאהב את הגלויה היא תוכל גם לתלות אותה, מה עוד שהעיצוב שלה מתאים מאוד כתמונה, לדעתי לפחות.
את הרעיון הזה אימצתי חודשיים מאוחר יותר, כשהכנתי גלויה לשחף. שחף היא בתה של בתיה-סימפטיה, חברה שהיכרתי ב"נישה הצפונית" ושכל פגישה איתה היא תמיד צחוקים ושמחה. כשבתיה סיפרה ששחף אוהבת לקבל מכתבים הצטרפתי להתלהבות הכללית, רק במקום מכתב שלחתי לה גלויה.
גם הפעם השתמשתי באופציית המתלה, כדי ששחף תרוויח באותה הזדמנות איזה קישוט קטן לחדר שלה בבסיס. וכייון שהיא באמצע קורס, חיפשתי איזו אמירה שתתן לה השראה. הנה מה שבחרתי בסוף:
הפעם הלכתי על משהו קצת יותר וינטג'י, ושילבתי חותמת של Inkadinkado. הגלויה עשויה שתי שכבות של אותו נייר, שבן פתחתי חלון, דרכו רואים את ההחתמה (שהוספתי לה קצת נצנצים ובלינגים). שכבת הנייר השנייה עברה קצת יישון ואמבוסינג מוזהב.
הנה תקריב אחד:
את הציפור, אגב, החתמתי פעמיים, בשני גוונים, מה שיוצר הצללה מאוד מעניינת. אני מקווה ששחף נהנית מהגלויה לפחות כמו שנהניתי להכין אותה!