חיה לי מיום ליום

בין ההחלפה הסתווית (שמופיעה כאן וכאן) להחלפה ההודית (שעתידה לעלות כאן בימים הקרובים) הספקתי להשתתף בעוד החלפה בקומונה - חייתית. כלומר כל אחת בחרה את החיה החביבה עליה והוכנה לה החלפה בהתאם.
אני, כמו תמיד, התחכמתי, וציינתי שלוש חיות - חתול, פיל ו...חילזון. הייתה לזה סיבה כפולה: רציתי הפתעה וחשבתי שזה יקל על מי שמכינה, כיוון שהיא תוכל לבחור במה שהכי בא לה/קל לה. אלא שעדיLEE, שארגנה את ההפתעה, התחכמה גם כן ובחרה בשמי את החילזון. doried, שהכינה עבורי את ההחלפה, בכלל לא ידעה שהיו עוד אפשרויות... התוצאה הייתה חבילה ע נ ק י ת ומלאה צ'ופרים, שניתנה לי במפגש פנים אל פנים, ובתוכה, בין שלל אלבומי דפים (כי doried זכרה שהתקשיתי למצוא כאלה), מחברות לטיפול ואוצרות אחרים נחה לה בסבלנות חלזונית מ ד ה י מ ה !
חוץ מנעלי עקב, יש לה כל מה שגברת אמיתית יכולה לרצות: ריסים ארוכים מאופרים בקפידה, שמלת מיני עם פונפונים, פנינים לקישוט ופפיון להידור. אמרתי: רק נעלי עקב חסרות לה... אבל טוב שכך - גם בלעדיהן היא לא ממש רצה...
הנה קולאז' תמונות שצילמה doried ומציג את ההחלפה לתפארת שהיא ארגנה לי:

גברת מהוללת (וזוחלת) ש-doried הכינה לי - וצילמה

למרבית הפלא, גם אני קיבלתי חיה זריזה עם משכנתה צמודה... limlimlim1, שעלתה בגורלי, הזמינה... צב - צירוף מקרים משעשע מאוד בעיניי...כיוון שאנחנו לא מכירות ולא הצלחתי לגלות אם יש לה בלוג, יצרתי קצת באפלה, אבל נהניתי מכל רגע.

התחלתי עם מראה מעוצבת - את המראה הבסיסית והמוכרת של איקיאה (שכבר עיצבתי פעם כמתנה למדינה66) צבעתי בצבע קרם עם נגיעות בירוק, ועליה הדבקתי צב מצ'יפ בורד מסט שקיבלתי במתנה מחברים שקפצו לכמה ימים לרודוס והביאו לי אוצר של מדבקות וחומרי יצירה. כדי שיהיה לו נעים "שתלתי" כמה עצים מאותו סא והוספתי להם בלינגים. כדי להדגיש את חיי הזוהר הצביים הוספתי בלינגים במסגרת הפנימית ובזווית העליונה של התמונה.
הנה כמה תקריבים:

 

אלא שהצב היה קטן וחשבתי שזה לא מספיק. אחרי נבירה בחותמות שלי מצאתי את מבוקשי - חותמת של צב. היא שימשה בסיס לארבעה כרטיסי ברכה שנעשו כולם באותה רוח רק בצבעים שונים ולמטרות שונות.

  

וביחד:

החתמתי גם את המעטפות וכרכתי הכל בסרט:

עכשיו, כשההחלפה הייתה מוכנה התפניתי להכין כרטיס ברכה ללימור. אחרי התלבטויות כאלה ואחרות בניתי צב. כן, בניתי אותו: גזרתי את כל החלקים, כולל מחומשים קטנים שיצרו את הדוגמה שיש לו על השריון, ואחרי שהדבקתי אותם מרחתי 5-6 שכבות של פודג' מוד. את כל ה"קונסרוקציה" הדבקתי על הכרטיס עם דבק תלת ממדי, לא לפני ש"נגסתי" בכרטיס עם פאנץ' של עיגול מסולסל, כדי ליצור בית גידול מתאים.

והנה גם תקריבים של הכרטיסים:

 

אהבתי את הרעיון של מבט העל על הצב ואני מוכרחה להגיד שאני מאוד מרוצה מהכרטיס הזה, למרות שהוא שונה ממה שאני עושה בדרך כלל (ואולי דווקא בגלל זה...).

Challenges

Squares @ DYSU (7.7.11)
Sketch @ Clean & Simple (15.7.11)

פגישת מיחזור

Moncha מדגמנת את הספר השמן שלה

אני לא יודעת לאן הוא רץ ומה מחכה לו, אבל כל פעם שאני לרגע לא מסתכלת - הזמן בורח. יש לזה כמובן השפעה בהקשרים של הבית והעבודה, אבל אני כאן בענייני סקראפבוקינג, אז אני אתייחס רק לזה. כלומר אקטר רק על זה.
קודם כל שמישהו יסביר לי איפה כולם מוצאים זמן לבלגג - גם בתקופות שיש ירידה במוזה ואני לא ממש יוצרת, אני מרגישה שאני בפיגור במה שנוגע לשליחת פוסטים ובעיקר להעלאה של תמונות של מה שכבר כן עשיתי. לפני שבוע, למשל, קלטתי, שעדיין לא העליתי תמונות של אלבום שהכנתי לאחותי לפני שנה... אחרי שקיבלתי אוקיי להעלות את התמונות בלי לטשטש פנים הבנתי שאין לי בכלל את התמונות - יש לי קובץ PDF. מה שאומר שאני צריכה לפרק אותו לפני שאני מעלה את התמונות. אז זה שוב נדחה.
ועד שהן יהיו מוכנות, הנה משהו אחר מהגנזך. הפעם כריכה לספר שמן ודף לספר שמן שהכנתי ל-Moncha. כיוון שהיא ידועה ביכולת שלה למחזר כל דבר שזז - מפקקים של בקבוקי קולה ועד סנפירים של דינוזאורים - הכנתי לה כריכה ממוחזרת מאריזת קרטון ועליה יצרתי לב מכפתורים ישנים. בדף, לעומת זאת, ברחתי לגמרי מהמיחזור והשתמשתי אך ורק בחומרים שנקנו כמו שהם - דאי קאטס, כפתורים וכמובן ניירות מעוצבים. פשוט הייתי חייבת להשאיר ל-Moncha קצת חומרי גלם.... השארתי לה, אגב, גם לצלם את הדפים, כי פשוט לא הספקתי לעשות אתזה. כמו שכבר אמרתי, הזמן בורח לי... תמונות של המתנה שהכנתי לה אני מקווה להעלות בהזדמנות (אחרי שאפגש שוב עם המתנה ואצלם אותה...).

 ככה נראית הכריכה בחלקה הפנימי:

וזה הדף - מקדימה...

...ומאחורה:

אגב, ברגעים אלה ממש הגברת חוגגת את מתנת יום ההולדת המדהימה שהיא קיבלה מחברה אחרת בקומונה, עדיLEE - תשבו טוב: סופ"ש ברומא! רומא!!! זה משהו שהייתי ממחזרת בשמחה...

כל ישראל חברות...

לא כולכם מעודכנים, אבל החודש אני מסיימת את עבודתי בשני מגזינים שערכתי. אחד מהם ("הקליניקה") הוא מגזין בריאות לבני 50+ שערכתי למעלה מארבע שנים, וכמה קטן שהוא היה, יש בו משהו שמאוד אהבתי - מגזין ענייני, בלי - סליחה על הצרפתית - בולשיט שיווקי מיותר וכו'; פשוט מחקרים מתחום הבריאות וכתבות של אנשי מקצוע. נכון ששנים של עבודה בתחום (הרבה שנים. עוד קודם לכן הייתי ב"מנטה" היותר מוכר) הפכו אותי להיפוכונדרית לא קטנה, אבל זו הרגשה טובה לדעת שאת מוציאה תחת ידייך משהו שיש לו באמת ערך, שהוא עשוי באמת לעזור למישהו למצוא פתרון לבעיה שמציקה לו.
בששת החודשים האחרונים, במקביל, החלפתי עורכת בחופשת לידה של מגזין לייף סטייל ששייך לאותו ארגון, "החיים הטובים". ברגע שנכנסתי לתפקיד היה לי ברור שאני חייבת לטפטף פנימה קצת סקראפבוקינג, אז בגיליון השני הקדשתי את מדור התמונות הפותח (אתם מכירים את הסגנון - כפולה של פריטים עם מכנה משותף כזה או אחר - פריטים בלבן לכבוד שבועות, פירות העונה, דברים עם פסים וכו') לנושא החביב עלי - נייר.

עוד עיתון כלבבי: מסגרת למשקפיים של המעצב ג'ון גליאנו (צילום: אפרת אשל)

אחרי חודשיים או שלושה הוספתי מדור בנושא התחדשות, שעניינו שינויים שאנשים עושים (או רוצים לעשות) בחייהם, בין אם מדובר במעבר מהעיר לקיבוץ, בגירושים או נישואים מאוחרים או - מה שהכי שכיח - שינוי מקצועי. וזו הייתה הזדמנות להמשיך בטפטוף שלי... (-:... חיפשתי אמנית בת 50+, שעשתה מעבר משכירה לעצמאית ואולי גם החליפה מקצוע באותה הזדמנות. ומצאתי. והכתבה פורסמה. וכיוון שמגזין "החיים הטובים" לא מוצע למכירה בחנויות, אני מצרפת לכאן את הכתבה. מי שירצה להתעניין במגזין עצמו יכול לפנות לאתר של הגוף שעומד מאחוריו, "קלאב 50".

נעמה מנור נותנת דוגמה (מתוך "החיים הטובים", יוני 2011)

במעגלים שאני מסתובבת בהם היום יש לא מעט אנשים (ונשים!) עם כישרון יוצא דופן - מה שגורם לי להזיל ריר, להחליף צבעים ולהפוך ירוקה מקנאה ו...ליהנות מכל רגע! כל כך נעים להיות מוקף באנשים יצירתיים, שחושבים מחוץ לקופסה ולא הולכים תמיד בתלם. והנה פעם אחת הזדמן לי לתרום - ולו מעט - כדי לקדם כישרון כזה.
איזו הרגשה נהדרת!
קוראים לה נעמה מנור והיא הרוח החופשית מאחורי "איגרת שאומרת". חלקכם מכירים אותה כ"נעמה מ3". אני מכירה אותה כאישה מקסימה, מוכשרת כמו שד ועם סגנון עבודה "קלין אנד סימפל" הכל כך אהוב עלי. את הסיפור שלה תוכלו לקרוא אם תלחצו על התמונה ותגדילו אותה ואחר כך אתם מוזמנים לבקר באתר שלה, שבימים אלה קורם עור וגידים או בבלוג שלה, שנותן רק הצצה קטנה לכישרון הגדול שנחבא מאחוריו.
אז נעמה - תודה שהיית "ספורט", ששיתפת פעולה וזרמת עם שגעונות ההפקה ואני מקווה שבמהרה תקצרי פירות רבים וטובים. רק אל תשכחי לשלוח איגרת (-: