28.9.11

עדי עד

כזכור (או שלא...) הבטחתי כאן רשומה נפרדת על יום ההולדת המשולש שחגגנו בספטמבר בנישה הצפונית - למיכל, לעדי ולבתיה, הלא היא סימפטיה. אז הנה זה, רגע לפני שהחודש מסתיים.
ב-1 לחודש חגגה עדי, סרגנית הווינטג' האחת והיחידה. כיוון שהתנדבתי להכין את הכריכה יכולתי לגוון, וזה בדיוק מה שעשיתי: את הכריכה הכנתי בסגנון וינטג', ואילו הדף הרבה יותר נקי ופשוט, בשילוב גוונים שאני חושבת (לא שאלתי לפני, אז אחרי בטח אין טעם. נשאר לקוות) שעדי אוהבת: ורוד וחום.
קודם כל הנה הדף:
בחלק הקדמי שילבתי את הפרחים המתקפלים שלי, סרט אורגנזה ובורדר קצר. הפרח במרכז החלק האחורי הוא תבנית חיתוך חדשה במראה דוילי, שקניתי לא מזמן. אני מקווה שהיא לא תישחק מרוב שימוש (-:
ועכשיו לכריכה. אני חושבת שזו ההתעללות החמורה ביותר שביצעתי אי פעם בדף נייר. התחלתי מקרטון אריזה פשוט, שרוקנתי מתוכו ריבוע, כך שנוצר בו שקע. את השקע הזה ציפיתי בפנים בנייר מדוגם שקרעתי ונתתי לו להסתלסל, ואילו את המסגרת ציפיתי בקארדסטוק מוזהב עם אמבוסינג קר. ואז הסתערתי על הדף עם מיסטים למיניהם, החתמות, אמבוסינג חם, עוד קצת מיסטים וגלייזים ואלוהים יודע מה עוד... אחר כך הגיע תורו של שעון אקרילי, שחומם, נצרב, הוחתם, צופה ועוד כל מיני פעלים אגרסיביים עם נטיות מיליטנטיות.
כשנרגעתי קצת עברתי לכמה מרכיבים עדינים יותר: בלינגים, פרחים מקופלים, סיכות מתפצלות ואפילו פינת מתכת מעוטרת אחת. בין לבין הוספתי כותרת מתחכמת - והלכתי לישון... יש לכם מושג כמה מעייף זה היה?!?!טוב, לפחות שיהיה לכם מושג איך זה נראה...:
כשחזרתי לכריכה כבר הייתי הרבה פחות תוקפנית, ולכן הגב של הכריכה הקדמית ושני החלקים של הכריכה האחורית הם מינימליסטיים משהו (טוב, הכל יחסי...). הדוגמה בשער האחורי, אגב, היא דף אחד בסגנון וינטג' ולא עבודת טלאים שלי. הנה מקבץ תמונות של הכריכה ותקריבים לשער:
אז מה נשאר? כרטיס הברכה שמשלב אמבוסינג קר, דיסטרסינג של הדף המקסים כדי לגלות את השכבה הפנימית שלו וסרט תחרה עדין.
וכמובן המתנה לעדי: קישטתי לה קופסה עגולה עם ורדים ותחרות כמו שהיא אוהבת ולתוכה הכנסתי... כבשה! אני לא יודעת אם היא מספר 16, אם היא עוזרת להירדם או שהפעייה שלה מעירה את כל הדיר, אבל בטוח שהיא לא הכבשה השחורה של המשפחה. תראו בעצמכם:
נכון, היא טורקיז. והיא עומדת בגאווה על רגלי האטבים שלה ולמרות שהיא כזו מקסימה וכל כך מתאימה לעדי הסרגנית - להכין אותה זה ממש קלי קלות. בקרוב גם אעלה הדרכה מצולמת שלה, ובינתיים הנה קישור לאתר שממנו למדתי בעצמי איך להכין אותה. בכל מקרה, קודם נראה לי שאעלה עוד פוסט עם הדפים והמתנות למיכל ולבתיה. מה שפייר- פייר, לא?!?

שנה טובה ומאושרת!

אני יודעת שכולכם עסוקים היום - מארחים, מתארחים, צריכים להספיק קניות של הרגע האחרון, לכתוב עוד כרטיס ברכה אחד, לאפות עוד עוגה... אז הפעם באמת בקצרה:
שתהיה לכל אחד ואחת מכם שנה נהדרת, שנה של בשורות טובות, רגעים נפלאים ושעות ארוכות של אושר ושמחה. שנה שבה תרגישו טוב, תהיו בריאים ותיהנו מכל רגע.

במלים אחרות, שבסיומה של השנה הזו תגידו "הלוואי עלינו ככה גם בשנה הבאה!".

24.9.11

ב' זה שובך

סטטיסטיקה בלתי מדעית בעליל מצביעה על כך שסקראפריות אוהבות חתולים. העניין הזה עדיין מצריך בירור, אבל הוא עובדה (כמעט) בלתי ניתנת לערעור. זה לא מסביר למה אנחנו מתעסקות כל כך הרבה דווקא ב... ציפורים - ינשופים, יונים וציפורים אחרות, קינים עם ביצים, שובכים, כלובים ועוד. יש אין ספור חותמות, דפים מעוצבים, אלבומים חתוכים ומה-לא ששולחים יד לכיסינו הלאו-דווקא עמוקים, ומפתים אותנו לקנות ולעצב כל מה שיש בו נוצה, כנף, מקור או רמז לציפור. כמו שאמרתי, הקשר לא ברור לי. אולי אנחנו אוהבות חתולים שאוהבים ציפורים ומכאן שגם אנחנו אוהבות ציפורים?
להגנתי אני יכולה להגיד שני דברים: שעם כל אהבתי לחיות (וכנראה שדווקא בגללה) אין שום סיכוי שאגדל פעם בבית ציפורים (או דגים, לצורך העניין. כלוב ואקווריום הם היינו הך מבחינתי), ושציפורים כאלמנט עיצובי אהבתי מאז ומעולם. הרבה לפני שטים הולץ ניצל אותן עד תום לקידום החותמות המרהיבות שלו (-:
וציפורים, כמו כל מפגין בשד' רוטשילד, צריכות בית. בצפון אמריקה תמצאו כמעט בכל חצר איזה שובך שבו יוכלו הציפורים להסתתר מרוח וגשם ומתקן השקיה שבו יוכלו לטבול את כנפיהן. בארץ הטרנד המבורך הזה עדיין לא הגיע, אבל שובכי נייר דקורטיביים הולכים וצוברים כאן תאוצה.אחרי שהכנתי לכספית שובך מעשה ידיי במסגרת החלפה פרטית, ולאור ההתלהבות שנרשמה - הצעתי לארגן סדנת שובכים. מבין כמה סגנונות שהצעתי, נבחר מה שקראתי לו "השובך המגלומני":
ואכן, אתמול אצל קולית1 לסדנה ארוכה (למעלה מארבע שעות, כולל נשנושים מד-הי-מים!) שבה הכינו 16 (!) הבנות שובכים לפי תבנית שבניתי מראש, אבל מעבר לזה - כל אחת לקחה את הרעיון לעולם שלה - גגות עם ובלי רעפים, שובכים בסגנון וינטג' לצד עיצובים עכשוויים, מונוכרומטיים לצד ססגוניים, הכל הלך. בנוסף לתבנית הכנתי לכל אחת מהמשתתפות שקית גודיז (תמונה בדרך...) עם ציפור מלאכותית, בלינגים, סרטים, כפתורים, דיי קאטס ו"ממתקים" אחרים, בתקווה לתת להן עוד קצת השראה ורעיונות מפרים. וזה עבד - כל שובך יצא יפה מקודמו. מזל שזו לא תוכנית ריאליטי ולא הייתי צריכה להכריז על מנצח... לא היה שום סיכוי שאצליח להחליט.
אתם, לעומת זאת, מוזמנים להציץ בתמונות המצורפות - שאת כולן צילמה גלית מלאכית המוכשרת - וליהנות מהעבודות של היוצרות המוכשרות האלה, שעבור חלקן זו בכלל התעסקות ראשונה עם נייר. הייתם מאמינים?
מקורות השראה: מימין השובך שהכנתי לכספית, משמאל דוגמה נוספת שהכנתי עם גג בגימור שונה (צילום: גלית מלאכית)
כיתה למופת - אף ציוץ לא נשמע... (צילום: גלית מלאכית)
ביר ביר מציגה שלבים ראשונים בעיצוב (צילום: גלית מלאכית)
איילת מציגה (גרסה) סגולה נגד שעמום (צילום: גלית מלאכית)
שולי עם השובך שקצר תשואות רבות במיוחד (צילום: גלית מלאכית)

אמיליה מסתתרת מאחורי הברוש... אופס! ...השובך (צילום: גלית מלאכית)
סיגל בגרסה אביבית במיוחד (צילום: גלית מלאכית)
אמתכם הנאמנה... (צילום: גלית מלאכית)

ולסיום, מקבץ מייצג:
מימין למעלה בכיון השעון: קולית1, עדיLEE, איילת, שולי ואורית בדיון סוער, מפרה ומעורר השראה על ערכה הקלורי של פשטידת הגבינות; כספית מציצה מאחורי פרישת השובך העדין שלה; באה מהלב עסוקה באופק, עדיLEE מציצה ופילפילון מציגה את מעשה ידיה להתפאר; אמיליה בשלבי קישוט מתקדמים; השובך המקסים של עינבלית; שובך מקסים נוסף, הפעם של שולי (צילומים: גלית מלאכית)

הצצה נוספת מחכה לכם בבלוגים, בפייסבוק ובפליקרים של חלק מהבנות:
תיהנו!

10.9.11

בואי כלה

שתי חברות מהנישה הצפונית השיאו השבוע את בנותיהן - בתיה ואפי. בתיה גם חגגה יומולדת והציעה שאת חגיגת ספטמבר נערוך אצלה בחצר, מה שהתגלה כרעיון נפלא (ועל כך רשומה נפרדת). אפילו העובדה שהוחלט לחגוג יום אחרי החתונה לא הרתיעה אותה... וגם אותנו לא. הרעיון לאלתר בלי יותר מדי תכנון הפתעה צנועה לשתי החמיות הטריות (כן, חמיות, מלשון חמות... כמו אחיות מלשון אחות... והופס! ככה עברו להן 7 שניות עם אבשלום קור...) התקבל בהתלהבות, וכדי שנוכל להפתיע אותן כל הסיכומים וההנחיות עברו במסרים, במקום בקומונה כמו תמיד. ממש חסמב"ה - חבורת סקראפבוקינג מוחלטת בהחלט...
סיכמנו על דף לאלבום - לא ספר שמן - כשהסטנדרט פשוט: 20X20, רקע לבן, שילוב של כותרת/ציטוט ורקעים לתמונות. בלי ברכות, בלי אלמנטים בולטים. אלבום אינסטנט, שלראשונה בתולדות ענף החתונות בארץ יהיה מוכן עוד לפני שהתמונות יודפסו...
כמו כולן, גם אני תרמתי שני דפים, אז בלי לקשקש יותר מדי, הנה הם. הראשון הוכן לאפי, שהיא חברה טרייה יחסית בקומונה, אבל כבר אי אפשר לחשוב על מפגש בלעדיה:
דף הרקע המדוגם קלות  ודף הטורקיז עם הברק הפנינתי הם של Me & My Big Idea מתוך ה-Specialty Stack. הפאנץ' הוא כמובן של מרתה סטיוארט והאותיות  בדף השני הן של "תוצרת הארץ" (האחרות משווקות בלי שם יצרן).
וזה הדף שהכנתי לבתיה, שהיא פצצת אנרגיה אופטימית, ששתי דקות איתה - או המחשבה שאני הולכת לבלות שתי דקות איתה - ישר עושות אותי שמחה ומפזזת...:
למרות מה שנראה, האותיות הן בזהב, לא בשחור...
 
נייר הרקע הוא מאותו סטאק, האותיות המתגרדות הן של לטראסט והקארדסטוק הפשוט עבר "התעללות" בקאטל בג: פעם עם תבנית אמבוסינג של CraftsToo ופעם עם החותכן של Marianne, שניהם רכש חדש שנחת בתיבת הדואר שלי לפני כמה ימים, ושניהם כמו שאפשר לראות הצלחה אמיתית.
זהו, דפים פשוטים מאוד, אבל אני גם מאוד אוהבת אותם, כי הם "עושים כבוד" לתמונות שיודבקו עליהם. הכי חשוב שכמו ששתי החתונות האלה היו שמחות ומרגשות, ככה גם יהיו חיי הנישואים של הזוגות הצעירים, ושהחמיות (אה! ידעתי שזה יתגלה כמילה שימושית!) יהיו שמחות, בריאות ומאושרות!

3.9.11

פססס...פססס... פססס...

הפוסט האחרון שהעלתה עינת קסלר, עם הדף המקסים שמופיע בו, הזכיר לי שעדיין לא העליתי את הדף שהכנתי לספר השמן של חתולי. לא, לספר השמן של 2011 - זה בטח עוד ייקח חודשים בקצב שלי. אני מתכוונת לספר של 2010. כיוון שלא הגעתי אז ליומולדת (זה כנראה לא היה רחוק מספיק... (-:...), ביקשתי מליאור שתשלח לי תמונה, כדי שאכין לה דף כמו כל מי שחגגה אתה. היא שלחה לי שלוש תמונות לבחירה - כולן של מנגו ז"ל זצ"ל (כפי שחתולי8 תיקנה אותי, בצדק!), חתולתה האהובה - ואני החלטתי ש"ויהי מה" אני מכניסה את שלושתן בדף שגודלו 20X20. החלטתי - ועשיתי.
דף הרקע הדו"צ הוא של Sassafras מקולקציית Anthem הססגונית. הבילוי של מנגו על הספרים ישר עשה לי אסוציאציה של חתולה מבית פולני טוב (או בית טוב אחר) עם חינוך וקולטורה... ומה יותר קולטורה מפסנתר?!? העובדה שבדף עם הקלידים גם אין ירוק (בניגוד לדפים האחרים בקולקציה) הפכה אותו למושלם עבור מי שמצהירה על עצמה ללא עת שהיא שונאת ירוק (למה?!? זה צבע של דשא ותפוחי עץ!).
הכותרת, אגב, שווה התייחסות בפני עצמה:
ההצללה הושגה באמצעות שתי שכבות מהאותיות המקסימות של "תוצרת הארץ", כשהאותיות התכולות מודבקות בהסטה קלה מעל לאותיות בצבע יין. טריק נחמד, שיוצר אפקט מקסים, בעיניי.
אבל רגע; אתם בטח תוהים איפה התמונה השלישית (שנאמר: "ואני החלטתי ש"ויהי מה" אני מכניסה את שלושתן בדף"...). אז זהו, שהיא שם. תסתכלו טוב...

ראיתם?

לא ראיתם?

הנה עוד פעם:
(צחוקים אתך, תמי, תישארי...). התמונה השלישית, שלא נראתה לי שייכת לאותה סדרה, הודבקה על גב המאטינג של אחת התמונות האחרות. כדי שלליאור יהיה מקום לכתוב את תאריכי התמונות (טוב, גם כדי שהקיפול יעבוד כמו שצריך...) יצרתי תוספת של קארדסטוק שלא נראית כשהתמונה "סגורה". יתרון נוסף: התוספת יוצרת הגבהה, ככה ששתי התמונות לא יימעכו כנגד התמונה השלישית אם הספר השמן יונח ולא יעמוד. בקיצור - הכל מתוכנן... נגיד (-:
בגב כתבתי כותרת נוספת באותן אותיות (בלי הצללה, שהייתה אובדת על הרקע האדום):
וכמובן שלא יכולתי לוותר על סימן ההיכר הכבר-לא-חדש שלי: פרח מקופל (יש, כמובן, הדרכה להכנתו). הנה תקריב (שגם מגלה שכתבתי איחולים בכתב ידי...):
מדף נוסף בקולקציה גזרתי שוב את השוליים של הפסנתר, ובינם לבין דף הרקע הוספתי סרט אורגנזה מסולסל, כיאה לגברת מגונדרת כמנגו...
התוספת המקופלת שמאפשרת "לדפדף" עובדת טוב גם בלי ציר, אבל אני מוכרחה להודות שאני מאוד אוהבת את הציר שעינת שילבה בדף שלה. אני בטוחה שתהיה לי הזדמנות לנצל את ההשראה הזו...
Challenges
Hand made flowers @ Lothian (1.10.11) - Realizing that these flowers have become almost my trademark I made this tutorial.