2.6.17

תודה, כרטיס תודה.

(הבהרה ל"חשדניות": זה באמת כרטיס מהיר בטירוף. בתשובה לתגובה שהשאירה מיכל הסברתי איך זה כל כך מהיר, תציצו)
תיכף סוגרים לי את הסופר, אז פוסט ממש מהיר (הכל יחסי) שעוסק בכרטיס מהיר.
כרטיס התודה הזה עושה את דרכו ממש ברגעים אלה אל היעד, אז אני לא אכתוב פה למי הוא נשלח, אבל כן אספר לכם, שהכנתי אותו מהקולקציה של LemonCraft שממש התחבבה עלי, Vintage Time, ושאפשר למצוא אותה אצל לימורוש.
הוא גם מוכיח, שלפעמים לא צריך יותר מאשר דפי התוספות הנלווים לקולקציה, כדי להוציא כרטיס מהיר ויפיוף - כאן השתמשתי בדפי החיתוכים הן לבסיס והן לפרפר שגזרתי. יחד עם חותמת של "הבית של יעלי", סרט תחרה דביק וכמה פסאודו-פנינים - וזהו. אה, גם יישנתי קצת את הקצוות (שיוף, לא צביעה).
מה אתן אומרות? נכון שלא תמיד צריך לעבוד שעתיים על כרטיס?
יאללה, אני זזה - שלא ייגמרו החלות... 😉.

22.5.17

פרשת המעטפות, גרסת הסקראפ


בפוסט הקודם הבטחתי לכן הדרכה לכרטיס ברכה בצורת מעטפה, והנה, אחרי יותר מדי זמן - גם זה מגיע.
הפעם הלכתי על סגנון הרבה יותר רומנטי, וינטג'י, שהשגתי בעזרת Love Music - קולקציה נהדרת של Scrapmir האוקראינית, שמביאה לארץ לימורוש. רק אחרי שגזרתי את הדפים נזכרתי, שזו אחת הקולקציות שמוצעות בחנות בשני גדלים, ובעצם יכולתי לחסוך לעצמי עבודה, ולהשתמש ישר בדפי 8x8 אינץ' ("בפעם הבאה", אני כותבת לעצמי בצד).
בכל מקרה, נברתי בין דפי הקולקציה, ובחרתי שניים שנראה לי שישלימו ויאזנו אחד את השני (בסוף בחרתי לריבוע המרכזי דף שלישי מאותה קולקציה). אחר כך התחלתי להתלבט אם להשתמש בבסיס בהיר, שיקליל קצת את התוצאה הסופית, וייקח אותה לכיוון המאוורר יותר, שאני מאוד אוהבת, אבל בסופו של דבר החלטתי לאתגר את עצמי וללכת עם המראה המיושן עד הסוף. נו, טוב, "עד הסוף" במונחים שלי - הווינטג'ריות האמיתיות בטח מגחכות עכשיו ואומרות לעצמן: "זה עד הסוף? היא בקושי יצאה לדרך...". יאללה, תצחקו, תצחקו... המצב רוח הטוב שיש לכן עכשיו? עלי, לגמרי עלי.עכשיו קחו יחד עם זה גם הדרכה - ואנחנו מסודרות, לא?!?

מה צריך?
דף בסיס (קארדסטוק) חלק בגודל 8X8 אינץ'.
שני דפים מדוגמים (נייר/קארדסטוק) בגודל 8X8 אינץ'. תוכלו להשתמש בדף אחד מכל צד של הכרטיס, או לשלב ביניהם, לפי טעמכן.
פס נייר מדוגם בגודל 1X9 אינץ'
דף בסיס חלק בגודל 6X3 אינץ'.
נייר מדוגם בגודל 2.75X2.75 אינץ'.
נייר/קארדסטוק חלק/בהיר (שאפשר לכתוב עליו מילות ברכה) בגודל 2.75X2.75 אינץ'
קישוטונים

רצוי: לוח קיפול מעטפות. אם אין לכן, ותרצו מידות לקיפול באמצעות לוח רגיל / סרגל מתכת - כתבו לי בתגובות ואוסיף את המידע הזה. ואם אתן זקוקות למידות סנטימטרים - רק תגידו...

מה עושים?
1. בעזרת לוח המעטפות חרצו את דף הבסיס (החלק) בנקודה 3 ובנקודה 3.5.. חזרו על כך בכל פאות הדף.
2. גזרו את החלק שמסומן בצילום בעיפרון ("גזרו", כי הסימון מאפשר להשתמש במספריים. אם אתן מעדיפות להשתמש בסרגל וסכין - גם זה בסדר כמובן). חזרו על כך בכל הפינות האחרות. שימו לב לחתוך כך שתורידו את החריץ, אחרת בשולי הדף תהיה בליטה.
3. עגלו את הפינות, והניחו את כרטיס הבסיס בצד.
4. חרצו בעדינות את שני הדפים המעוצבים בנקודה 2.75 ו-3.75 אינץ' בכל ארבע הפאות שלהם. החריצה היא עדינה, משום שלא תשתמשו בסימונים אלה לקיפול, אלא לגזירה. אם נוח לכן יותר, חרצו קודם את כל הדפים בנקודה אחת (2.75 אינץ' למשל), עברו על הקווים בעדינות בעיפרון, ואז חרצו בעדינות בנקודה הנוספת (3.75 אינץ') - ואל תסמנו את הקווים; ככה תוכלו להבדיל בין שני הסימונים, מה שיעזור לכן בשלב הבא.
5. גזרו את החלקים שישמשו לציפוי ארבע הכנפיים של הבסיס: בחלק האורכי של ציפוי הכנפיים (מימין ומשמאל לפינה) גזרו לפי קו חריצה 2.75 אינץ', ואילו בבסיס הציפוי (החלק שמקביל לריבוע שיודבק במרכז הכרטיס) גזרו לפי קו חריצה 3.75 אינץ'. הכינו כך 8 חלקים לציפוי הכנפיים. מהחלקים המרכזיים שנשארו לכן משני הדפים גזרו שני ריבועים בגודל 3.5X3.5 אינץ'.
6. קפלו את סימני החריצה של דף הבסיס, ואם אתן אוהבות את הסגנון המיושן זה הזמן לדסטרס את כל החלקים (כולל שאר הפיסות שהכנתן מראש ולא השתמשתן בהן עד עכשיו).
7. הדביקו את כל הפיסות מהנייר המדוגם על גבי הבסיס, בהתאם לשילוב שמוצא חן בעיניכן.
8. קפלו את דף הבסיס שגודל 6X3 אינץ' לשניים, ככה שיתקבל ריבוע 3X3 אינץ'. בחלקו החיצוני הדביקו נייר מדוגם, ואילו בחלקו הפנימי נייר חלק. הדביקו את יחידה הזו במרכז הכרטיס, בחלק שהחלטתן שהוא הצד הפנימי של הכרטיס (סליחה, שכחתי לצלם את זה... אפשר לראות למה הכוונה בהמשך).
9. קפלו את כל הכנפיים וסגרו את הכרטיס. עכשיו הצמידו אליו את פס הנייר המדוגם הארוך, וקפלו מסביב ליצירת חבק. שימו לב שלא יהיה צמוד מדי (כדי שהכרטיס יחליק בו בנוחות), אבל גם לא רופף מדי. אם אתן רוצות לקשט אותו מלמטה (כמו שתוכלו לראות שעשיתי בתמונת הכרטיס המוכן) - עשו זאת לפני שאתן יוצרות את החבק או השאירו מקום לשכבה הנוספת.
זהו, נשאר לכן לקשט, לכתוב כמה מלים - ולתת את הדבר היפה שיצרתן עכשיו למישהו שאתן ממש אוהבות!

אני, אגב, בחרתי כמעט לא לקשט את חלקו החיצוני של הכרטיס, ולשים את הדגש על הכנפיים. בנוסף, קישטתי אותן בצורה לא סימטרית, ובאופן שבו עם פתיחה של כל כל כנף נוספת מתגלה תמונה קישוטית עשירה יותר.
 
 
והנה תקריב סמלי אחד...
הכי חשוב: כבר ברור לי למי אתן את הכרטיס הזה, שיצטרף לקופסה מעניינת, שהכנתי מאותה קולקציה. אם מעניין אתכן, גם בשבילה אני מתכננת בקרוב הדרכה מצולמת. אז יש למה לחכות... 

4.5.17

סימנים של אהבה (2)

בפוסט הקודם סיפרתי על החלפת הסימניות בקבוצת "מקום קטן בלב היצירה", והבטחתי להראות לכן את הסימנייה והכרטיס הנוספים שהכנתי במסגרת ההחלפה. אז הנה זה בא, כי הבטחות צריך לקיים, לפחות ככה זה בפולניה...

***

הסימנייה השנייה שיצרתי במסגרת ההחלפה נועדה לנחמה שחורי, שהיא אמנם יוצרת רב גונית, אבל בראש שלי היא תמיד מתחברת לטקסטיל - תפירה, רקמה, סריגה וכו'. ברוח הזו יצרתי סימניה שמשלבת נייר ובד, או ליתר דיוק קארדסטוק ויוטה:
מדובר, כמו שאפשר לראות בתקריב, בארבע שכבות: בסיס מקארדסטוק קראפט, עליו הדבקתי סרט יוטה צבוע בלבן, עליו חיתוך בפאנץ' בורדר של קארדסטוק מדוגם ועליו פנצ'וץ' של עיגול עם מדבקת גירוד של האות N, כראוי לנחמה.
בגב הסימניה נעזרתי שוב בחותמת של קסם שימושי, שנוצלה הפעם, כמו שאפשר להבין, עד תום:
צירפתי כמובן כרטיס ברכה. בניגוד להרגלי, הוא לא נעשה כהמשך ישיר של העבודה העיקרית בהחלפה, ולקחתי אותו (או שהוא לקח אותי?) לכיוון אחר:
יש כאן שוב שימוש בטקסטיל (סרט תחרה) ובחותמת השל "קסם שימושי", ובנוסף השתמשתי בחותמת נוספת, אחת הראשונות שקניתי אי פעם (קנדה, 2004. או אולי 1996? מי זוכר...) של Stamping Bella. הרקע הוא - כמה נדוש מצדי - דף מספר שעבר הלבנה עם שכבת צבע אקרילי במכחול יבש.
וככה זה נראה יחד:
מקווה, נחמה, שתיהני מהכל. כן, גם מהספר, למרות שבינינו, הוא רק תירוץ כדי ליצור...

26.4.17

סימנים של אהבה (1)

החלפת ספר וסימניה בקבוצת היצירה מקום קטן בלב ליצירה הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לחזור ליצור ולחזור לכתוב פה בבלוג. ואם כבר לחזור - אז בגדול. טוב, בבינוני - הלכתי על שתי החלפות במכה אחת, כלומר ביקשתי לשלוח החלפה לשתי משתתפות (ומן הסתם גם קיבלתי שתי החלפות... תחמנית שכמותי 😉). מה שאומר, מבחינתכן, שתי רשומות - אחת לכל סימניה.
הסימנייה הראשונה נוצרה עבור מרב הרמן, שלא היכרתי קודם ולא היה לי שמץ של מושג מה היא תאהב - הן מבחינת ספר והן מבחינת סגנון עיצובי. אז הלכתי על משהו בשביל הכיף שלי - סימנייה מסטאק של חברת APLI, שקיבלתי כבר די מזמן מזהבית שקד ורק חיכיתי להזדמנות לשחק בו, וכרטיס מאותו סטאק.
APLI, אגב, היא חברה ספרדית - השנייה בזמן האחרון שיוצא לי לעבוד עם חומרים שלה - ואני ממליצה מכל הלב: הקו עכשווי ונקי מאוד, ואיכות הניירות יוצאת דופן. הסטאק שעבדתי איתו (ועוד יסופר עליו בפוסט נפרד, בעקבות עבודה אחרת שהכנתי ממנו... כן, זה טיזינג מה שאני עושה פה...) נקרא Rosso והוא מורכב מ-24 דפים דו צדדיים בגוונים שונים של אדום. אהבתי מאוד את גווני הביניים המעניינים, ובעיקר, כאמור, את הנייר עצמו ואת איכות ההדפסה.
אבל נחזור לעניין שלשמו התכנסנו כאן, הסימנייה.
הבסיס הוא קארדסטוק שחור עם טקסטורה (מבית מקס סטוק. כן, גם אני חוטאת בזה. כשמדובר בעבודות שלא משלבות תמונות, ולא דורשות נייר נטול חומציות, הקארדסטוק הזה מעולה). עליו הדבקתי מצד אחד שתי שכבות של הנייר של APLI - שכבה מדוגמת, שהזמינה חיתוך משונן בהתאם, ומעליה שכבה חלקה עם החתמה של חותמת של קסם שימושי, שרק חיכתה להזדמנות הזו. הוספתי כמה נקודות מבריקות, סרט בקשירה כפולה ו... Voila!
הגב, כן, דווקא הגב, הוא מורכב יותר, ונוצר באמצעות "אריגה" של הנייר, טכניקה שנתקלתי בה לא מזמן ושמחתי לנסות אותה. מה שכן, כמו שאולי אפשר לראות, יש מקום לשיפור...
לסימניה צירפתי כרטיס שנוצר עם לוח המעטפות של WRMK.
ככה הוא נראה סגור, עם האות M, כדי שמרב תדע שזה באמת בשבילה... 😉
וככה הוא נראה במפנים, עם אלמנט דמוי ספר פתוח:
כיוון שממש אהבתי את הכרטיס הזה, ואת משחקי הדוגמאות שהסטאק של APLI אפשר לי, לא חסכתי הפעם בתמונות. הכנתי לכן גם קולאז' עם עוד כמה הצצות.
לסיום, תמונה של כל פריטי ההחלפה יחד. ותאמינו או לא - ההתאמה לצבע הספר הייתה מקרית לגמרי, ואין פה שום משחק של פוטושופ... רק כשבחרתי את שני הספרים להחלפה, וניגשתי לבחור איזה ספר אשלח למי, גיליתי שהסימנייה והכרטיס פשוט נראים כאילו נוצרו לספר הזה - אז בחרתי בו עבור מרב.  מקווה שהיא תיהנה ממנו - ומהפריטים הנלווים.
אגב, יש סיכוי שאכין עוד כרטיסים כאלה, כיוון שמאוד אהבתי את התוצאה. אם אתן רוצות הדרכה מצולמת - רק תגידו... 😉.

20.4.17

לימורוש - תחילתה של DTיות נפלאה...

קצת לפני פסח קיבלתי בשורה ממש משמחת, שרמזתי עליה ברשומה הקודמת וגם סיפרתי עליה כבר בדף הפייסבוק שלי: לימור, המוכרת יותר כלימורוש - חומרי יצירה ועיצובים, בחרה בי להיות בצוות העיצוב של החנות הנפלאה שלה. אני יודעת שיש בין הקוראות כאן כאלה שמעצבות עבור חברות בינלאומיות, וזה בטוח משהו לשאוף אליו, אבל בשבילי לעצב עבור חנות ישראלית עם שם טוב וטעם מצוין גם זו סיבה להתרגשות!
אני גם מוכרחה להודות, שלמרות שאני הכי בעניין של עיצוב עכשווי בקו נקי, באותה מידה אני לא יכולה לעמוד בפני פרחים, ורודים בעיקר, ועיצובים שמשלבים כתבי יד ואותיות בכל שפה שהיא. בקיצור, כל מה שהחברות שלימור מייבאת לארץ, כמו Fabrika Decoru האוקראינית ו-Lemoncraft הפולנית מציעות. אז איך יכולתי שלא להתרגש???

טוב, התלהבות זה יופי, אבל צריך גם להכין משהו, לא? ומה יותר טוב בהקשר הזה מלעצב חלומות? טוב, אחרי שעפתי קצת על עצמי, נחתתי על הקרקע והחלטתי להסתפק בלעצב שלט עם המילה "לחלום", "Dream".
בניגוד לשלטים דומים בסגנון שכבר עיצבתי (ושמשום מה לא העליתי לבלוג... עוד משהו שצריך לעשות בהזדמנות.... למה אף פעם אני לא קונה באי ביי הזדמנויות...?), הפעם לא התחלתי בצביעה - אלא ישר הדבקתי נייר על האותיות - בחרתי בדף מקולקציית Just Love ME של Lemoncraft (שמוצע גם כקיט), בגוון נייטרלי ובעיצוב עדין מאוד. אחר כך הדבקתי בחלק האחורי של השלט תגית נייר (שנעלמה בתוך יער הפרחים), והשתמשתי בה כבסיס לפרחים ולפרפרים שגזרתי מתוך הנייר לחיתוך עצמי מקולקציית Vintage Time, גם הוא של אותה חברה. כן, זה המון עבודה לגזור ככה, אבל האמת היא שזה    כ ל    כ ך   מרגיע! מצאתי את עצמי יושבת אחר כך וגוזרת פרטים מתוך כל מיני שאריות נייר שהיו זרוקות על השולחן. מה שנקרא "כשמתרגלים קשה להפסיק".

בין לבין שילבתי כמה סוגים של סרטי תחרה (אוסף פרטי, שזה אומר בעיקר מיחזור מבגדים ישנים ואוצרות אחרים) עד שיצרתי מעין מסגרת תחומה. נהניתי מאוד מהמשחק בין הנייר לתחרה, והיה קל מאוד לשלב ביניהם גם מבחינה טכנית - טיפה אחת של דבק טאקי ושתיים שלוש שניות של לחיצה הספיקו כדי לייצב את החיבורים, וככה יכולתי להתקדם פרח פרח. לסיום הוספתי אבני חן דביקות של DP Craft וכמה שאריות של "מחרוזת פנינים".

אבל רגע, זוכרות שאמרתי שלא צבעתי את האותיות? אז כמובן שאי אפשר היה להשאיר אותן חשופות. כלומר אפשר, אבל הגימור לא התאים בסגנון שלו לכל המראה הרומנטי הזה. בדיוק בשביל זה הכינותי מראש (...) גלייז פנינה, שאיתו צבעתי את האותיות - כולל החלק שציפיתי בנייר. אחר כך, עם מכחול דק, הוספתי גם כמה נגיעות של גימור פנינתי על חלק מהפרחים, מה ש"גיבש" הכל יחד.
אני מוכרחה להגיד, שממש נהניתי לעבוד עם הדפים האלה, וכמו שכתבתי בכותרת, נראה לי שזו תחילתה של ידידות נפלאה... ואני כבר מתה לשמוע מה חשבתן על העבודה הזו, אז תשמחו אותי ותשאירו תגובה 💝


Challenges:
Off the rails scrapbooking - Recycle
Crafty Cardmakers - #186 Things With Wings
Corrosive Challenge Blog - Anything Goes