3.9.17

תודה, באמת תודה

נעלמתי לחודש מהבלוג, אבל זה רק בגלל שהיו מלא עניינים מחוצה לו, ובגלל שקיץ וחם, ובגלל ובגלל ובגלל...
אז אני חוזרת עם עוד רשומה קצרה ועוד כרטיס שבשבת והבטחה להעלות הדרכה בימים הקרובים. בא לכן?
בינתיים, הנה הכרטיס:
הדבר היפה הזה מורכב מדפים של Lemon Craft מקולקציית Just Love Me Basic ומהכפתורים המשגעים של Fabrika Decoru - את כולם תמצאו בחנות של לימורוש (שהתמלאה בימים האחרונים בסחורה חדשה ושווה במיוחד!). את האותיות קניתי יד שנייה,ואני לא בטוחה של מי הן. אולי "תוצרת הארץ"? אשמח אם מי שמזהה - תעדכן אותי.
לכל זה הוספתי בסיס קראפט וקארדסטוק ורוד חלק, ואת התוצאה, כמו שכבר אפשר להבין, אני מאוד אוהבת. מה אתן אומרות?

4.8.17

בר מצווה? הוא תיכף מתגייס...

יש נחמה אחת בסיפור הזה: את הכרטיס נתתי בזמן. כלומר כשנדב באמת חגג בר מצווה.
מאז עברה יותר משנה, וכמיטב המסורת שהנהגתי לעצמי (אחרי ישיבה עם ההנהלה המצומצמת, המנכ"לית ויו"ר הדירקטוריון) אני מעלה עבודות שאיכשהו חמקו מרדאר הבלוג שלי.
הפעם, כאמור, כרטיס לבר מצווה. טכניקת שבשבת בשילוב צבעים גברי, ובלי יותר מדי משחקים.
רקע בהיר ומנוקד, חיתוכי ריבועים מחבילת דפי 15X15 בלתי מזוהה, קארדסטוק כחול כהה חלק, ספרות ממארז של Heidi Swapp אם אני לא טועה ואותיות מסדרת המיני הכל כך מוצלחת של יעל יניב.
והנה עוד שתי תמונות, למי שמשתעממת מכל המלל הזה:
 
קצר הפעם, מה? לא נורא, בטוחה שתמצאו איפה עוד להסתובב. יאללה, ביי 😘

28.7.17

זה בשביל האורחים...

ספר האורחים הזה נמסר כבר לפני שנה וחצי, אבל איכשהו לא זכה עד עכשיו להתייחסות בבלוג, אז הנה - גם זמנו הגיע.
הספר הוכן לאחייני היקר, ניר, ולזוגתו היקרה לא פחות, מורן, לרגל מסיבת קדם-חתונה, שנערכה בארץ. החתונה עצמה נערכה כמה חודשים אחר כך בניו יורק, וכיוון שרוב האורחים היו רק באחד משני האירועים, הרעיון היה שיהיה בספר מספיק מקום כדי שגם אלה וגם אלה יוכלו לכתוב בו כמה מילות ברכה לזוג הבאמת מקסים הזה (נכון, אני משוחדת... ונכון, הם באמת זוג מקסים!). הנחתי, אגב, שרוב האורחים יחתמו באנגלית,  ולכן העיצוב מבוסס על כתיבה משמאל לימין.
באלבום שולבו בסך הכל שלוש תמונות (כן, 3...) וכל שאר הדפים נועדו לברכות. כיוון שצילמתי אותו אחרי האירוע, התמונות מתמקדות בדפים שבהם איש לא כתב, אבל בסך הכל יש בספר האורחים הזה 13 דפים, מתוכם 10 דפים דו צדדיים לכתיבת ברכות, כלומר 20 עמודים המכילים מקום ל-50 ברכות.

האלבום הוא בגודל 20X20 וכל הדפים בו הם של חברה לא כל כך מוכרת בארץ בשם Momenta. לטעמי, לא רק שהדפים יפהפיים, אלא שאלה הדפים באיכות הגבוהה ביותר שבה נתקלתי אי פעם - הם עבים מאוד, עם טקסטורה של קנווס ומאוד נעים לעבוד אתם.
כיוון שמורן היא מוזיקאית וניר פיזיקאי, שילבתי באלבום שני אלמנטים עיקריים - תווי נגינה וגלגלי שיניים, כמו גם פרחים (שאת חלקם חתכתי פעם מקולקציה אחרת, לא זוכרת איזו) וסווירלים. קשת הצבעים היא בעיקר תכלת/אפור עם מעט נגיעות של בז'. מעבר לדפים מהקולקציה ודפים לבנים חלקים, השתמשתי רק בוואשי טייפ בשער ובשלוש מדבקות טקסט בעמודי התמונות. כל שאר הקישוטים הם חיתוכים ופינצ'וצ'ים מאותה קולקציה. מישהו אמר מינימליזם?
אני לא אלאה אתכן בכל הדפים, אבל תוכלו לראות כאן מגוון מייצג של דפי הברכות (שטחים בגדלים שונים, לקצרנים ולמאריכים) וכמה תקריבים.
הכריכה נוצרה כמובן מאפס, והכל נכרך בביינד איט אול האהוב עלי.
ורק כדי שתדעו שהאורחים באמת כתבו באלבום, הנה דוגמה מייצגת אחת:
אז באיחור, אבל מכל הלב - מזל טוב, יקרים שלי! ובקרוב, אתם יודעים, עוד משהו שהוכן עבורכם יככב כאן, אבל בואו נשאיר את הקוראות במתח...

20.7.17

בסימן קריאה, שוב

בקבוצה הסגורה "מקום קטן בלב היצירה" נערכה בחודש שעבר החלפת ספרים בנושא קיץ, והפעם הזדמן לי לשלוח אותה אל אסנת המוכשרת. ההחלפה הייתה צריכה לכלול בנוסף לספר ולכרטיס ברכה ו/או סימניה, גם מתנה קטנה. חשבתי לעצמי שמישהי יצירתית כל כך תיהנה יותר מחומרי גלם מאשר מעבודת יד, שלא בהכרח תקלע לטעמה ולצורכיה, ולכן נשאר לי להשוויץ רק עם הכרטיס שהכנתי...
אז הנה הוא:
הגברת המדוגמת על הכרטיס היא חלק מהדף היפהפה של חברת Glitz (קולקציית Cashmere Dame), והיא נראתה לי סופר מתאימה להחלפה קיצית. החיתוכים למעלה ולמטה הוכנו מדף אחר מאותה קולקציה, ובנוסף השתמשתי בחותמת הנפלאה של קסם שימושי ובנקודות מבריקות. כל חלקי הכרטיס נוקדו מסביב והכל הודבק על נייר קראפט.
הנה עוד כמה זוויות והצצה למעטפה ולחלקו הפנימי של הכרטיס:


כאמור, הכרטיס צורף לספר ( מה עושים עם רעיון? של קובי ימאדה), סטאק 6X6 של WRMK ומארז של קישוטים שקופים של PinkFresh, שניהם בצבעים קיציים למהדרין. אני מקווה שקלעתי לטעמה של אסנת לפחות בחלק מפריטי ההחלפה.

16.7.17

כרטיסים יש מאין

אזהרת צומאמי: לפניכן מאמי שצריכה המון צומי...
לא, אני לא מתכוונת לעצמי, אלא לרשומה שלפניכן -
לא זוכרת מתי בפעם האחרונה העליתי כל כך הרבה תמונות של פרויקט אחד. 
מאחלת לכן דרך צלחה...

במסגרת מגמת "בואו נעלה לבלוג עבודות מהתקופה המזוזואיקונית" הגעתי גם לסדרת כרטיסים  שהכנתי לאחותי הבכורה, ושגם היום - שלוש שנים אחרי - אני עדיין מאוד אוהבת (את אחותי אני אוהבת גם אחרי יותר מ-50 שנה, זה סיפור אחר...). ניסיונות לחזור על הסגנון הזה הניבו אמנם תוצאות לא רעות, אבל לטעמי פחות יפות מהגרסה הזו.
בחרתי להתחיל מהקופסה שבה ניתנו הכרטיסים: כמו שאפשר לראות הם רבועים, וגודלם 10X10 ס"מ. הם נוצרו בטכניקת "גלויות בהפתעה", שהיא בעצם סוג של קולאז', ושלמדתי מהדרכה אינטרנטית שהעלתה פעם חגית הסופר מוכשרת, כשארגנה החלפת גלויות. אם יש לכן שאריות (למי אין?!?) וחשק להתלכלך קצת - אני ממליצה על הטכניקה הזו בחום. היא יכולה, אגב, לשמש כדפי רקע לעוד מטרות וכבסיס להכנת פינצ'וצ'ים חד פעמיים בעיצובם.
הכרטיסים מורכבים משלוש שכבות: בסיס הכרטיס (בצבע שמנת), דף מדוגם (מי זוכר היום איזה) זהה, ששימש רקע לכל הכרטיסים, והפך אותם מסתם אוסף ל"סדרה", ושכבה של קולאז', שמשלבת שאריות דפים ומדבקות רגילות ומתגרדות, וכמובן החתמות וחיתוכים. הכרטיסים מיועדים למטרות שונות, ולכן שילבתי בהם מגוון מילות ברכה.
בקיצור, הנה מה שיצא מכל הערבוב הזה:
 
 
 
 
 
 
 
והנה גם מקבץ תקריבים:
חכו, זה לא נגמר. יש גם החתמות בתוך הכרטיסים...
 
היו עוד החתמות. חסכתי מכן...
וככה זה נראה ארוז:
 
עכשיו אתן מבינות, שצורפה גם תגית, איך לא...
 
היום, אגב, הייתי עושה עוד שכבה של צבע מדולל מאוד מעל הכל ושל התזות בשחור, אבל אז חשבתי שזה כבר יותר מדי... מה שמוכיח שוב, שכל יום לומדים משהו חדש בגן.
ומה אתן למדתן בזמן האחרון?