4.11.17

שנה טובה. עדיין

דואר ישראל התעלה על עצמו בחגים שעברו עלינו לטובה (נגיד...) - תחילת נובמבר, ואני עדיין מקבלת תגובות מהארץ ומהעולם על כרטיסי הברכה ששלחתי בספטמבר. אבל מה זה חשוב? אם זו תהיה שנה טובה, אפילו באיחור, דייני.
מי שעוקבת אחרי הבלוג שלי שמה אולי לב שלפני שני פוסטים, כלומר כאן, בהמשך להדרכה שהכנתי, העליתי הצצה לכרטיס ברכה והבטחתי פוסט בעניינו. בינתיים נפרדנו משצ'ופק, מה שהוסיף פוסט בלתי מתוכנן ובעיקר שקיעה מסוימת בענייני יצירה. גם עכשיו, כשאני כותבת, אני לא יכולה שלא לשים לב לרִיק שאופף את הרצפה למרגלותיי, במקום שבו היה פרוש משטח הרביצה שלה, במקום שבו בילתה את השבועות האחרונים לחייה. עצוב לי ואני מתגעגעת.
***
אני חוזרת לכרטיס שנשלח לפני ראש השנה, והגיע ליעדו - ליטל המוכשרת - לפני שבועיים בערך.
למרות שבתמונה הזו לא רואים עדיין (שנייה, תיכף גם זה יגיע...), זהו כרטיס פופ אפ עומד, שהכנתי מדפים מקולקציית Especially for Her של חברת Fabrika Decoru. לימורוש מציעה את מארזי הדפים מהקולקציה הזו בגדלים 20X20 ו-30X30, כמו גם פריטים נוספים ממנה - כפתורים, חיתוכי נייר ועוד. אני לא מחובבות הסגול, ובעיקר לא מתה על השילוב של סגול וורוד יחד, אבל בפני Especially for Her לא יכולתי לעמוד - דף המשקפיים הורס בעיניי, אני אוהבת את הפונט שבו השתמשו לכיתובים, והמשחקים בשחור לבן והשילוב עם ירוק, כמו גם הדפים הפרחוניים, אהובים עלי במיוחד בקולקציה הזו.
הבחירה בדף המשקפיים היא לא רק בגלל שאני מאוד אוהבת את הדף - חשבתי ששנה חדשה היא זמן טוב להסתכל על הדברים דרך משקפיים ורודים, ובכלל, גם ליטל וגם אני מרכיבות משקפיים - אז זה התאים.
ככה הכרטיס נראה כשפותחים אותו:
כמו שאפשר לראות, הדגשתי את הצבעוניות המועדפת עלי - ורוד וירוק - עם מגוון פרחים (Prima, Petaloo ואחרים), וואשי טייפ ורוד חלק, כמה "פנינים", סרט אורגנזה וניט - גם הם ורודים. כיוון שהאותיות השחורות נראו לי בולטות מדי, ניקדתי אותן בלבן - ואהבתי מאוד את התוצאה.
מאחור, הכרטיס הסגור נראה כך:
ובמצב פתוח (טשטשתי את מילות הברכה האישיות):
 והנה כמה תקריבים:
מי שעומד...
מלפניי...
מאחוריי...
ומתחתיי...
הוא העומד!
שתהיה שנה נפלאה!

26.10.17

יפה שלי

בדיוק לפני 15 שנה*, בסוכות 2002, שמעתי יללות מתוך פח האשפה הירוק - וניגשתי לראות מה הסיפור. התכופפתי, חצי גוף בתוך ה"צפרדע" הענקית, ושלפתי אותה, ומיד אחר כך גם את אחותה. הן היו בנות 4 ימים, מלוכלכות וחסרות אונים, ואין יותר "החיים בזבל" מזה.
עדיין לא רואות, אבל האור בקצה המנהרה כבר נדלק עבורן
בהתחלה קראנו להן נאוה וזהבה. זהבה בגללה - בגלל הפס הזהוב במצח. נאוה היה סוג של ברירת מחדל - הוא השתלב טוב עם זהבה. אבל זה לא תפס. אז ניסינו כל מיני, עד שהגענו לשצ'ופק, שמה של מסעדת הדגים החביבה עלי, ובמקור, דג נהרות פולני. לאחותה, אגב, קראנו במשך חודשים "הקטנה", כי לא מצאנו לה שם. איפשהו, מתישהו, היא הפכה לצ'ופצ'ופית - ובא לציון גואל.
יחד באש ובמים ובעוד כמה דברים...
ב-2007 שצ'ופק חלתה, וכשהגענו איתה לבית החולים הווטרינרי בכרמל, אמרו לנו שהסיכוי שתשרוד עומד על 15%, שכדי שיהיה לה איזשהו סיכוי יידרש אשפוז ממושך, ושאשפוז עולה כמה מאות שקלים ליום, אז שנחליט מה אנחנו עושים אתה. י. הסתכל על הרופא ושאל בחוסר אמון "אתה רוצה להגיד לי שיש אנשים שבשלב הזה אומרים לך "לא, אנחנו לא נטפל בחתול"???".
אז כן, אשפזנו אותה לעשרה ימים, והיא שרדה - כמו גדולה. ואחר כך במשך שבועות הסתובבה בבית מגולחת צוואר, עם צינור הזנה, אבל מתחככת ומגרגרת בכל פעם שבשדה הראייה שלה הופיעה יד עם אופציה לליטוף. בכלל, ככה יכולת לדעת שהיא בסביבה: קודם שמעת מנוע נוהם, ואז היא הגיחה, עם הפרצוף החתולי הכי יפה בעולם וכרס מתנדנדת מצד לצד. 9 ק"ג של יופי ופינוק.
שומעים את הגרגור עד כאן...
השנים הבאות היו משעממות במובן הטוב של המילה. הדיירים על ארבע קצת התחלפו - צ'ייקובסקי, ביאנקה ולבסוף גם ירמיאו הלכו לעולמם, שמשון הגיע, ובשנים האחרונות ההרכב המשפחתי התייצב על זוג עם שלושה חתולים - משפחה פולנית לתפארת, כולל דג נהרות אחד.
כן, היו סימנים של הזדקנות והייתה אפיזודה חולפת של בעיה בכליות בראש השנה שעבר, אבל זו הייתה שצ'ופק - היא התגברה. החלפנו לה את האוכל, הקפדנו שתשתה מספיק ושמחנו בחורף, כשראינו שלמרות הגיל ועודף המשקל היא חוזרת לטפס על המיטה בחדר השינה ולהתכרבל איתנו מתחת לפוך.
את הכי יפה כשנוח לך...
בראש השנה האחרון זה כבר היה סיפור אחר. הווטרינרית אבחנה כשל כלייתי אקוטי, ולמרות שעם אנטיביוטיקה והרבה תשומת לב על החלק של ה"אקוטי" שצ'ופק התגברה, הכשל הכלייתי כבר היה יותר מסובך. עכשיו ידענו שזה עניין של זמן, ולא הרבה זמן.
אז ליטפנו אותה כמה שאפשר, עברנו להאכיל אותה מחוץ למטבח, כדי שלא תתפתה לשתות מיד אחר כך ולהקיא, והתלבטנו, בעיקר התלבטנו. לא רצינו שתסבול, אבל גם לא רצינו למהר להיפרד ממנה.
השבוע, בראשון בערב, אחרי החמרה נוספת במצב, החלטנו שזה הזמן. שאין טעם למשוך את זה עוד יום, עוד יומיים, כשברור שלא טוב לה. במרפאה הסתכלו עליה - והסכימו אתנו. "לא האמנתי שעם כאלה תוצאות היא תחזיק חודש", אמר לי הווטרינר, "ועוד שתמשיך להיות כזו טובה בחדר הטיפולים וכזו יפה... כל כך יפה..."
אחר כך, כשבכיתי, הוא הוסיף "שלא יציק לך המצפון, עשית נכון".
"לא מציק לי המצפון", עניתי לו, "אני פשוט עצובה. נורא נורא עצובה". ויצאתי.

***
אני חושבת שנתנו לך חיים טובים, שצ'ופק. אני יודעת שהשתדלנו.
היי שלום, יפה שלי.

* אחרי שהעליתי בפייסבוק את התמונה של שצ'ופק עם שנות חייה, התברר שטעיתי. שבעצם היא נולדה ב-2003 והייתה אתנו 14 שנים. כיוון שכבר היו המון תגובות חמות ותומכות ומחזקות בפוסט בקיר שלי ובקבוצת People&Cats, ולא יכולתי לערוך את הפוסט בלי לאבד אותן, החלטתי להשאיר את זה כמו שזה. לא נראה לי שזה כזה חשוב עכשיו אם הייתה בת 14 או בת 15. חשוב שהייתה.

21.10.17

עומד על שלו - הדרכה להכנת כרטיס עומד

החגים עברו, ולמרות שהשבוע היה חמסין, אני מתעודדת מהעובדה שבערבים כבר מרגישים את הסתיו... אפילו החצב בחצר למטה כבר פרח והזכיר לי שלא לעולם החום הזה...
ברוח הזו התיישבתי ליצור כרטיס מקולקציית הדפים הסתווית והמהממת של Fabrika Decoru. מדובר בקולקציה ותיקה - Botany - שכבר הלהיבה אותי עם הגרסה הקיצית שלה, אבל קולקציית הסתיו - Autumn הפילה אותי סופית... ואל תזלזלו בזה: מי שמכירה אותי יודעת שאני בכלל לא בעניין של צבעי אדמה וכאלה, אבל משהו בבחירה המאוד מדויקת של הגוונים כל כך מדבר אלי בקולקציה הזו. היא משדרת חום וביתיות שישר בא להתעטף הדפים שלה...
כיוון שלממדים שלי אני אזדקק להרבה מאוד דפי 30X30 כדי להתעטף, וגם אז זה כנראה לא יהיה כל כך נוח, החלטתי לשנות כיוון ולהכין כרטיס. הוא יכול להתאים כמובן לכל אחד, אבל לי הגוונים האלה שידרו משהו גברי, ולכן ויתרתי על פרחים והמעטתי בקשקושים (אם כי י. אמר שגם ככה זה מדי מצועצע... אבל מה הוא מבין... 😉).
מדובר בכרטיס עומד - כלומר כזה שאחרי שפותחים אותו, אפשר להניח אותו על שולחן/מדף, ולהציג אותו לראווה. כבר הכנתי כמה כאלה - ואני אוהבת אותם במיוחד כי הם סוג של מתנה סמלית: אם אתן רוצות לתת משהו שהוא יותר מכרטיס, שאפשר לנצל אותו לאמירה, לשלב בו ציטוט וכו' - זה הכרטיס המושלם למטרה הזו.
אז, כאמור, ויתרתי הפעם על פרחים, אבל לא על הדרכה.
המידות באינצ'ים, ואם מישהי רוצה מידות בס"מ - אשמח לספק אלה. שנתחיל?

מה צריך?
דפים מדוגמים או שילוב של חלקים ומדוגמים
דבק דו"צ
דבק נוזלי
חותמת/רב און
קישוטים

מה עושים?
1. חותכים 3 מלבנים במידות "4.5 על "11 (מלבן מס' 1), "3.5 על "5.5 (מלבן מס' 2) ו-"2.5 על "5.25 (מלבן מס' 3). שימו לב, שהמלבן השלישי והקטן ביותר, מיועד לכתיבת מילות הברכה עליו, ולכן כדאי שיהיה בגוון בהיר וחלק (יחסית, לפחות).


2. חורצים את המלבן הארוך ביותר בנקודות הבאות: "1, "2.75, "3.75, "5.5, "7.25, "8.25, "10. הכיוון, מימין לשמאל או הפוך, לא משנה כמובן, מה עוד, שאם תסתכלו טוב, תראו שמדובר בחריצה סימטרית. סמנו (או זכרו) שחריץ ה-"5.5 הוא אמצע הכרטיס.
קפלו לאורך כל החריצים כלפי פנים, לא בשני הכיוונים, כדי לשמור על היציבות של הכרטיס בהמשך.

3. על חריץ האמצע, זה שלפני רגע דיברנו עליו, סמנו נקודה במרחק "0.5 מכל קצה ועם סכין, חתכו בין שתי הנקודות האלה. שימו לב לא לחתוך את המלבן לשניים! מה שצריך הוא ליצור בו פתח באורך "3.5 ס"מ (שזה, לא במקרה, רוחב המלבן השני שחתכתן בשלב הראשון של ההדרכה).
בתמונה המצורפת השחלתי בחתך הזה את המלבן השני, כדי להמחיש שהוא נמתח כמעט מקצה לקצה.

4. עכשיו הזמן לחבר בין החלק הנשלף של הכרטיס לבין החלק שעליו כותבים את הברכה, כלומר בין מלבן מס' 2 למלבן מספר 3. ואם אתן בעניין של יישון עם דיון וכו' - זה הזמן לעשות את זה.
כעת מרחו דבק נוזלי על גב מלבן מספר שלוש, והדביקו אותו על הצד האחורי (כלומר זה שאתן רוצות שיהיה אחורי) של מלבן מס' 2 - כשאתן מקפידות שיהיו מיושרים בחלקם התחתון. זה חשוב מאוד, שכן אם שני המלבנים לא יהיו מיושרים, זה עלול להפריע בהמשך למנגנון הפתיחה של הכרטיס.
 

5. הפכו את מלבן מס' 2 (שעכשיו מודבק עליו כבר מלבן מס' 3) - זה יהיה חלקו הקדמי של הכרטיס, כשהוא יעמוד לתצוגה, ולכן זה המקום לציטוט, משפט השראה, אלמנט ויזואלי וכו'.
רק לפני שתקשטו יש כמה דברים לקחת בחשבון:
  • איפה לקשט? יופיו של הכרטיס בכך שכשהוא מקופל לא רואים מה כתוב על מלבן מס' 2. הדבר מתגלה רק לאחר פתיחת הכרטיס, ולכן השאירו בחלקו העליון שטח של לפחות "1.5 נקי מקישוטים (בשלב זה), מה שיבטיח את אלמנט ההפתעה.
  • במה לקשט? בטח כבר הבנתן, שמלבן מס' 2 עובר בתוך החריץ שיצרתן במלבן מס' 1. כדי שהוא יעבור באופן חלק, לא ייתקע, לא יתקמט ולא יעה לכן צרות אחרות, חשוב שהקישוטים יהיו שטוחים. לגמרי שטוחים. חותמות ורב-אונים הם הפתרון הכי טוב והכי בטוח. אם אתן מתעקשות להדביק שכבה נוספת של נייר מדוגם, ציור, תמונה וכו' גם על צדו הקדמי של מלבן מס' 2 שימו לב שהיא חייבת להיות ארוכה יותר ממלבן מס' 3 ולבלוט החוצה גם כשהכרטיס מקופל, אחרת היא תיתקע בחריץ כשפותחים וסוגרים את הכרטיס. 
  • כמו שאפשר לראות, אני הסתפקתי בחותמת טקסט. אפשר, כמובן, לצייר, להחתים ולצבוע וכו'.

6. ועכשיו להדבקה: הצמידו דבק דו צדדי בחלק האחורי של מלבן מס' 1 לאורך שני הקפלים הקיצוניים שלו, וכן בחלק התחתון של מלבן מס' 2, משני צדיו.


7.השחילו את מלבן מס' 2 בחריץ שבמלבן מס' 1. קפלו את מלבן מס' 1, כדי לוודא שהשחלתם את מלבן מס' 2 בכיוון הנכון - אם יש לזה משמעות מבחינת העיצוב של מלבן מס' 1.

8. הסירו את הציפוי מהדבק הדו צדדי, ולפני שאתן מצמידות את מלבן 2 למלבן 3 שימו לב שהכל מיושר כראוי.
ככה זה ייראה מהצד אחרי שהדבקתן הכל:

9. עכשיו הזמן להוסיף קישוטים בחלק שבולט מהכרטיס כשהוא מקופל.
שוב, שימו לב איך אתן מקשטות:
  • החלק התחתון של הכרטיס המקופל, הוא בעצם התחתית של הכרטיס הפתוח, העומד, ולכן גם כאן צריך להישאר עם קישוטים שטוחים, אחרת הכרטיס לא יעמוד.
  • הקישוטים לא יכולים להיו מודבקים על יותר מ"פס" אחד ("פס" הוא הקטע שבין חריצה לחריצה), כי אחרת הכרטיס לא יתקפל. בדוגמה שלפניכם המילה Today הוחתמה ואחר כך נחתכה בקאטל בג, אבל הודבקה רק על פס אחד, כך שכשפותחים את הכרטיס, כמו שאפשר לראות בתמונה בראש הפוסט, חלקה העליון נשאר באוויר ואינו מודבק.
  • תכננו את הקישוטים והכיתובים כשאתן לוקחות בחשבון מה יראו כשהכרטיס מקופל ומה יראו כשהוא פתוח. אני תכננתי את הכרטיס כך שהמשפט Today, tomorrow and always מתחבר גם למה שכתוב בתחתית הכרטיס ונראה כשהוא מקופל, וגם למה שכתוב על מלבן מס' 2 ונראה כשהכרטיס עומד פתוח. בחלק האחורי של הכרטיס קישטתי ממש מעט, מתוך הנחה שאם הוא יוצג, החלק הזה יופנה בוודאי לקיר (ושם גם יופיעו מילות הברכה האישיות שלי).
הכיתוב Today הוא מסט חותמות וחותכנים משותף ל-Sizzix ול-Hampton Arts, ואילו הכיתוב למטה הוא מסט מדבקות עלום שהתגלגל אלי. בנוסף, השתמשתי בחוט אופים, סרט משי, צ'ארם ופאנצ'ים של EK Success. רוב הצילומים, אגב, נעשו על הרקעים היפהפיים של Bis of Cake.


זהו, סיימתן את הכרטיס... נשאר לפתוח ולסגור אותו כמה פעמים, כדי לוודא שהמנגנון עובד בסדר, ושהכרטיס עומד זקוף.
לסיום, כמה תקריבים וזוויות נוספות:





את הקולקציה המרהיבה הזו של Fabrika Decoru, כמו גם קולקציות נוספות, קישוטים ודבקים תמצאו כמובן אצל לימורוש. דוגמה נוספת לכרטיס עומד, נשי ופרחוני, מקולקציית Especially for her, גם היא של Fabrika Decoru, אעלה בימים הקרובים, ברגע שאדע שהוא הגיע ליעדו... הנה הצצה למה שעשיתי שם:

אשמח כמובן לשמוע אם ההדרכה ברורה ואיזה עוד הדרכות תרצו לראות כאן.
וכיוון שאף פעם לא מאוחר מדי למילים טובות: שתהיה לכן שנה נהדרת, שנה של שמחות, הצלחות והמון השראה!

3.9.17

תודה, באמת תודה

נעלמתי לחודש מהבלוג, אבל זה רק בגלל שהיו מלא עניינים מחוצה לו, ובגלל שקיץ וחם, ובגלל ובגלל ובגלל...
אז אני חוזרת עם עוד רשומה קצרה ועוד כרטיס שבשבת והבטחה להעלות הדרכה בימים הקרובים. בא לכן?
בינתיים, הנה הכרטיס:
הדבר היפה הזה מורכב מדפים של Lemon Craft מקולקציית Just Love Me Basic ומהכפתורים המשגעים של Fabrika Decoru - את כולם תמצאו בחנות של לימורוש (שהתמלאה בימים האחרונים בסחורה חדשה ושווה במיוחד!). את האותיות קניתי יד שנייה,ואני לא בטוחה של מי הן. אולי "תוצרת הארץ"? אשמח אם מי שמזהה - תעדכן אותי.
לכל זה הוספתי בסיס קראפט וקארדסטוק ורוד חלק, ואת התוצאה, כמו שכבר אפשר להבין, אני מאוד אוהבת. מה אתן אומרות?

4.8.17

בר מצווה? הוא תיכף מתגייס...

יש נחמה אחת בסיפור הזה: את הכרטיס נתתי בזמן. כלומר כשנדב באמת חגג בר מצווה.
מאז עברה יותר משנה, וכמיטב המסורת שהנהגתי לעצמי (אחרי ישיבה עם ההנהלה המצומצמת, המנכ"לית ויו"ר הדירקטוריון) אני מעלה עבודות שאיכשהו חמקו מרדאר הבלוג שלי.
הפעם, כאמור, כרטיס לבר מצווה. טכניקת שבשבת בשילוב צבעים גברי, ובלי יותר מדי משחקים.
רקע בהיר ומנוקד, חיתוכי ריבועים מחבילת דפי 15X15 בלתי מזוהה, קארדסטוק כחול כהה חלק, ספרות ממארז של Heidi Swapp אם אני לא טועה ואותיות מסדרת המיני הכל כך מוצלחת של יעל יניב.
והנה עוד שתי תמונות, למי שמשתעממת מכל המלל הזה:
 
קצר הפעם, מה? לא נורא, בטוחה שתמצאו איפה עוד להסתובב. יאללה, ביי 😘