20.7.17

בסימן קריאה, שוב

בקבוצה הסגורה "מקום קטן בלב היצירה" נערכה בחודש שעבר החלפת ספרים בנושא קיץ, והפעם הזדמן לי לשלוח אותה אל אסנת המוכשרת. ההחלפה הייתה צריכה לכלול בנוסף לספר ולכרטיס ברכה ו/או סימניה, גם מתנה קטנה. חשבתי לעצמי שמישהי יצירתית כל כך תיהנה יותר מחומרי גלם מאשר מעבודת יד, שלא בהכרח תקלע לטעמה ולצורכיה, ולכן נשאר לי להשוויץ רק עם הכרטיס שהכנתי...
אז הנה הוא:
הגברת המדוגמת על הכרטיס היא חלק מהדף היפהפה של חברת Glitz (קולקציית Cashmere Dame), והיא נראתה לי סופר מתאימה להחלפה קיצית. החיתוכים למעלה ולמטה הוכנו מדף אחר מאותה קולקציה, ובנוסף השתמשתי בחותמת הנפלאה של קסם שימושי ובנקודות מבריקות. כל חלקי הכרטיס נוקדו מסביב והכל הודבק על נייר קראפט.
הנה עוד כמה זוויות והצצה למעטפה ולחלקו הפנימי של הכרטיס:


כאמור, הכרטיס צורף לספר ( מה עושים עם רעיון? של קובי ימאדה), סטאק 6X6 של WRMK ומארז של קישוטים שקופים של PinkFresh, שניהם בצבעים קיציים למהדרין. אני מקווה שקלעתי לטעמה של אסנת לפחות בחלק מפריטי ההחלפה.

16.7.17

כרטיסים יש מאין

אזהרת צומאמי: לפניכן מאמי שצריכה המון צומי...
לא, אני לא מתכוונת לעצמי, אלא לרשומה שלפניכן -
לא זוכרת מתי בפעם האחרונה העליתי כל כך הרבה תמונות של פרויקט אחד. 
מאחלת לכן דרך צלחה...

במסגרת מגמת "בואו נעלה לבלוג עבודות מהתקופה המזוזואיקונית" הגעתי גם לסדרת כרטיסים  שהכנתי לאחותי הבכורה, ושגם היום - שלוש שנים אחרי - אני עדיין מאוד אוהבת (את אחותי אני אוהבת גם אחרי יותר מ-50 שנה, זה סיפור אחר...). ניסיונות לחזור על הסגנון הזה הניבו אמנם תוצאות לא רעות, אבל לטעמי פחות יפות מהגרסה הזו.
בחרתי להתחיל מהקופסה שבה ניתנו הכרטיסים: כמו שאפשר לראות הם רבועים, וגודלם 10X10 ס"מ. הם נוצרו בטכניקת "גלויות בהפתעה", שהיא בעצם סוג של קולאז', ושלמדתי מהדרכה אינטרנטית שהעלתה פעם חגית הסופר מוכשרת, כשארגנה החלפת גלויות. אם יש לכן שאריות (למי אין?!?) וחשק להתלכלך קצת - אני ממליצה על הטכניקה הזו בחום. היא יכולה, אגב, לשמש כדפי רקע לעוד מטרות וכבסיס להכנת פינצ'וצ'ים חד פעמיים בעיצובם.
הכרטיסים מורכבים משלוש שכבות: בסיס הכרטיס (בצבע שמנת), דף מדוגם (מי זוכר היום איזה) זהה, ששימש רקע לכל הכרטיסים, והפך אותם מסתם אוסף ל"סדרה", ושכבה של קולאז', שמשלבת שאריות דפים ומדבקות רגילות ומתגרדות, וכמובן החתמות וחיתוכים. הכרטיסים מיועדים למטרות שונות, ולכן שילבתי בהם מגוון מילות ברכה.
בקיצור, הנה מה שיצא מכל הערבוב הזה:
 
 
 
 
 
 
 
והנה גם מקבץ תקריבים:
חכו, זה לא נגמר. יש גם החתמות בתוך הכרטיסים...
 
היו עוד החתמות. חסכתי מכן...
וככה זה נראה ארוז:
 
עכשיו אתן מבינות, שצורפה גם תגית, איך לא...
 
היום, אגב, הייתי עושה עוד שכבה של צבע מדולל מאוד מעל הכל ושל התזות בשחור, אבל אז חשבתי שזה כבר יותר מדי... מה שמוכיח שוב, שכל יום לומדים משהו חדש בגן.
ומה אתן למדתן בזמן האחרון?

11.7.17

על השולחן

* בסוף הפוסט מחכה לכן הפתעה - אל תפספסו אותה! *

סוף סוף מעלה הדרכה שתכננתי כבר די הרבה זמן, רק שזו כנראה ההדרכה הכי לא הדרכתית שנתקלתן בה אי פעם.
נכון, תיכף תראו תמונות של שלבים, רשימת חומרים וכלים וכל זה, אבל אם אתן חייבות מידות - אז אני מצטערת, אין פה כאלה, הפעם.
אם אתן צריכות צורות מדויקות, ופרטים לגבי חלקים שמתאימים לצורות האלה - גם זה אין פה.
וגם אין שרטוטים וסקיצות.
אם עדיין לא סגרתן את החלון ועברתן לבלוג אחר - אני ממש שמחה, כי למרות שאין פה כל מיני פרטים בסיסיים לכאורה, בכל זאת יש פה הדרכה. ואם תחליטו לעקוב אחריה, תגלו שני דברים:
1. היא לא כזו מסובכת.
2. ייצא לכן משהו כזה:
לא בדיוק כזה, כי הרי אין הוראות למתקן כזה בדיוק, אבל גם לכן ייצא בקלות רבה מתקן לכלי כתיבה, או למברשות איפור, או לסכו"ם. מה שבא לכן לשים בפנים.
בא לכן?
אז יאללה, נתחיל.
מה צריך?
3 יחידות של קרטון אפור / צ'יפבורד (מידות? אין. אבל הסבר איך בכל זאת לדעת מה המידות שאתן צריכות - בהמשך).
8 יחידות של ניירות / קארדסטוקים מדוגמים - בדוגמה אחת או בדוגמאות שונות, מה שאתן מעדיפות, ובכל מקרה הניירות יכולים להיות חד צדדיים (מידות? כנ"ל). אני בחרתי בניירות היפהפיים מקולקציית Let's Travel של החברה האוקראינית ScrapMir. ואם תזדרזו - גם הם היום בהנחה של 25% במסגרת מבצע ההנחות של לימורוש, שאת הפרטים שלו תמצאו כאן.
4 יחידות קארדסטוק חלק, שישמש כרקע וצריך להתאים בצבע שלו לדפים המדוגמים שלכן (מידות? כנ"ל).
קישוטים - השתמשתי, בין השאר, בסט החיתוכים התואם לקולקציה (גם הוא במבצע כרגע!).
חותמות, דיו ו/או צבע אקרילי - אלה ישמשו אתכן לצביעת דפנות התאים, אבל אם בא לכן תוכלו לקשט אותן גם עם שאריות של הניירות המדוגמים, וואשי טייפ ועוד.
דבק - גם נוזלי וגם דו צדדי.
***
כמה מלים בעניין המידות: המתקן שהכנתי מורכב מארבעה פאנלים וביניהם קרטון אפור מקופל, שיוצר תאים. המידות תלויות כולן בפנלים שתצרו: אתן יכולות לחתוך ארבעה מלבנים רגילים, אתן יכולות לחתוך מלבנים ואז - עם פאנץ', תבנית חיתוך או סכין והרבה סבלנות, ליצור גימור יפה בחלק העליון של המלבן, ואתן יכולות, כמוני, ליצור את הפאנלים עם תבניות חיתוך.
היתרון, במקרה הזה, של תבניות חיתוך, מעבר למגוון הצורות האינסופי, הוא שקל מאוד ליצור רקע בגודל אחד, ואז לחתוך את הנייר המדוגם עם תבנית אחת קטנה יותר, כך שתישאר מסביב מסגרת.
אם אתן אכן משתמשות בתבניות, קחו בחשבון שהן קובעות שני פרטים: את צורת הפאנלים ואת מידות התאים: את הרוחב שלהם ואת הגובה המקסימלי שלהם. העומק מוגבל רק בדמיון שלכן, אגב... 😉.
בקיצור, כיוון שאני לא יודעת אם תשתמשו בתבניות ובאיזה - אני לא יכולה לצרף מידות, אבל אני בטוחה שתתגברו על זה. אגב, בכל מקום שבו התייחסתי לתבניות, אתן יכולות להתייחס לחיתוכים, פינצ'וצ'ים וכו' - כל שיטה שבה בחרתן ליצור את הפאנלים.
שנמשיך?
***
מה עושים?
1. בעזרת התבניות שלכן חותכים ארבעה פאנלים מקארדסטוק ו-8 פאנלים מעט יותר קטנים מנייר מדוגם.
2. אם חיתוכי הקארדסטוק שיצרתן לא לגמרי ישרים בצלע התחתונה שלהם - בין אם הם מעוגלים, עם גימור בדוגמת תחרה, או פשוט צריך מדי, כמו אלה שבהם השתמשתי - ישרו את בסיס החיתוכים.

3. חזרו על אותה פעולה גם עם הניירות המדוגמים.
4. על כל קארדסטוק חלק הדביקו נייר מדוגם משני צדיו. עכשיו הפאנלים לא רק יפים יותר, אלא גם עבים ויציבים יותר.
5. הניחו את הפאנלים בצד, ועברו לקרטון האפור. זה, בעצם, החלק הכי מורכב בפרויקט הזה - וגם הוא לא כזה מורכב.... אורך הרצועה הוא סכום המרכיבים הבאים: פעמיים גובה התא (ופחות מגובה הפאנל כולו) + רוחב התא (שזה בערך 1-2 ס"מ פחות מרוחב הפאנל, כדי שלא יבלוט מהצדדים). רוחב הרצועה שווה לעומק התא + 2 ס"מ. במקרה של המתקן שאני בניתי, הרצועה היא באורך 20 ס"מ (רוחב התא 8 ס"מ, והגובה שלו 6 ס"מ, ומכאן 6+8+6=20) וברוחב 5 ס"מ.
הפס העליון והתחתון הם בגובה 1 ס"מ. הפס הימני והשמאלי הם ברוחב שהחלטתן שאתן רוצות שיהיה גובה התא. תיכף תראו את ה"קונסטרוקציה" הזו מקופלת, ותבינו למה התכוונתי...
7. החתימו ו/או צבעו את רצועת הקרטון האפור, גזרו 4 משולשים קטנים, כמו שמסומן בדוגמה המצולמת, וקפלו לאורך כל הקווים.
כמו שתוכלו לראות בתמונות, מרוב חשיבה על הצילום, שכחתי לצבוע את הרצועה מצד אחד, אז עשיתי את זה בהמשך, כשהכל כבר היה מורכב. זה פחות טוב - כי הגישה לא נוחה, ופה ושם הצבע נמרח, אבל אם תשכחו כמוני, לפחות אתן יודעות שזה פתיר...אמרתי "פתיר", לא אמרתי "מושלם"...
8. אחרי שקיפלתן את הקרטון האפור, הדביקו את הדפנות הצדדיות לדופן התחתונה - וקיבלתן תיבה. חזרו על זה עם כל הרצועות.
9. כעת צריך להדביק את התיבות שיצרתן לפאנלים. כיוון שלקרטון המקופל יש "שאיפה" להתיישר, אני ממליצה לשלב גם דבק נוזלי, שהוא חזק יותר אבל לוקח לו זמן להתייבש, וגם דבק דו צדדי, שנדבק מיד.
10. לכל תיבה מצמידים פאנל מכל צד, תוך ניסיון לשמור על יישור הן לצדדים (כלומר שהפאנלים יבלטו באופן שווה מימין ומשמאל לכל תא) והן למטה, ככה שהמתקן יעמוד על השולחן בצורה יציבה וישרה.
11. נשאר לכן רק לקשט את הפאנל הקדמי. אפשר, אגב, לעשות את זה גם לפני שמדביקים את הפאנלים.תוכלו גם לקשט את הפנלים האחרים, לפחות בחלקם העליון, אבל אז  כדאי שאלה יהיו החתמות או מדבקות שטוחות, אחרת כשתכניסו או תוציאו משהו מתוך המתקן, הקישוטים יתרופפו.
ככה זה נראה מבפנים:
והנה תקריב אחד לפאנל הקדמי:

הבטחתי הפתעה, נכון? אז הנה זה: גם מי שלא חיה בפייסבוק, ומי שלא חברה בקבוצה של לימורוש (למה? מיד להצטרף!), יכולה ליהנות ממבצע ההנחות שנערך בלימורוש - חומרי יצירה ועיצובים! רק תזדרזו - הוא מסתיים ב-20.7.17 ואל תשכחו להכניס בסוף את הקוד: summertime.

ושאלה אחרונה: מה אתן מתכוונות לאחסן במתקן שתכינו?

2.6.17

תודה, כרטיס תודה.

(הבהרה ל"חשדניות": זה באמת כרטיס מהיר בטירוף. בתשובה לתגובה שהשאירה מיכל הסברתי איך זה כל כך מהיר, תציצו)
תיכף סוגרים לי את הסופר, אז פוסט ממש מהיר (הכל יחסי) שעוסק בכרטיס מהיר.
כרטיס התודה הזה עושה את דרכו ממש ברגעים אלה אל היעד, אז אני לא אכתוב פה למי הוא נשלח, אבל כן אספר לכם, שהכנתי אותו מהקולקציה של LemonCraft שממש התחבבה עלי, Vintage Time, ושאפשר למצוא אותה אצל לימורוש.
הוא גם מוכיח, שלפעמים לא צריך יותר מאשר דפי התוספות הנלווים לקולקציה, כדי להוציא כרטיס מהיר ויפיוף - כאן השתמשתי בדפי החיתוכים הן לבסיס והן לפרפר שגזרתי. יחד עם חותמת של "הבית של יעלי", סרט תחרה דביק וכמה פסאודו-פנינים - וזהו. אה, גם יישנתי קצת את הקצוות (שיוף, לא צביעה).
מה אתן אומרות? נכון שלא תמיד צריך לעבוד שעתיים על כרטיס?
יאללה, אני זזה - שלא ייגמרו החלות... 😉.

22.5.17

פרשת המעטפות, גרסת הסקראפ


בפוסט הקודם הבטחתי לכן הדרכה לכרטיס ברכה בצורת מעטפה, והנה, אחרי יותר מדי זמן - גם זה מגיע.
הפעם הלכתי על סגנון הרבה יותר רומנטי, וינטג'י, שהשגתי בעזרת Love Music - קולקציה נהדרת של Scrapmir האוקראינית, שמביאה לארץ לימורוש. רק אחרי שגזרתי את הדפים נזכרתי, שזו אחת הקולקציות שמוצעות בחנות בשני גדלים, ובעצם יכולתי לחסוך לעצמי עבודה, ולהשתמש ישר בדפי 8x8 אינץ' ("בפעם הבאה", אני כותבת לעצמי בצד).
בכל מקרה, נברתי בין דפי הקולקציה, ובחרתי שניים שנראה לי שישלימו ויאזנו אחד את השני (בסוף בחרתי לריבוע המרכזי דף שלישי מאותה קולקציה). אחר כך התחלתי להתלבט אם להשתמש בבסיס בהיר, שיקליל קצת את התוצאה הסופית, וייקח אותה לכיוון המאוורר יותר, שאני מאוד אוהבת, אבל בסופו של דבר החלטתי לאתגר את עצמי וללכת עם המראה המיושן עד הסוף. נו, טוב, "עד הסוף" במונחים שלי - הווינטג'ריות האמיתיות בטח מגחכות עכשיו ואומרות לעצמן: "זה עד הסוף? היא בקושי יצאה לדרך...". יאללה, תצחקו, תצחקו... המצב רוח הטוב שיש לכן עכשיו? עלי, לגמרי עלי.עכשיו קחו יחד עם זה גם הדרכה - ואנחנו מסודרות, לא?!?

מה צריך?
דף בסיס (קארדסטוק) חלק בגודל 8X8 אינץ'.
שני דפים מדוגמים (נייר/קארדסטוק) בגודל 8X8 אינץ'. תוכלו להשתמש בדף אחד מכל צד של הכרטיס, או לשלב ביניהם, לפי טעמכן.
פס נייר מדוגם בגודל 1X9 אינץ'
דף בסיס חלק בגודל 6X3 אינץ'.
נייר מדוגם בגודל 2.75X2.75 אינץ'.
נייר/קארדסטוק חלק/בהיר (שאפשר לכתוב עליו מילות ברכה) בגודל 2.75X2.75 אינץ'
קישוטונים

רצוי: לוח קיפול מעטפות. אם אין לכן, ותרצו מידות לקיפול באמצעות לוח רגיל / סרגל מתכת - כתבו לי בתגובות ואוסיף את המידע הזה. ואם אתן זקוקות למידות סנטימטרים - רק תגידו...

מה עושים?
1. בעזרת לוח המעטפות חרצו את דף הבסיס (החלק) בנקודה 3 ובנקודה 3.5.. חזרו על כך בכל פאות הדף.
2. גזרו את החלק שמסומן בצילום בעיפרון ("גזרו", כי הסימון מאפשר להשתמש במספריים. אם אתן מעדיפות להשתמש בסרגל וסכין - גם זה בסדר כמובן). חזרו על כך בכל הפינות האחרות. שימו לב לחתוך כך שתורידו את החריץ, אחרת בשולי הדף תהיה בליטה.
3. עגלו את הפינות, והניחו את כרטיס הבסיס בצד.
4. חרצו בעדינות את שני הדפים המעוצבים בנקודה 2.75 ו-3.75 אינץ' בכל ארבע הפאות שלהם. החריצה היא עדינה, משום שלא תשתמשו בסימונים אלה לקיפול, אלא לגזירה. אם נוח לכן יותר, חרצו קודם את כל הדפים בנקודה אחת (2.75 אינץ' למשל), עברו על הקווים בעדינות בעיפרון, ואז חרצו בעדינות בנקודה הנוספת (3.75 אינץ') - ואל תסמנו את הקווים; ככה תוכלו להבדיל בין שני הסימונים, מה שיעזור לכן בשלב הבא.
5. גזרו את החלקים שישמשו לציפוי ארבע הכנפיים של הבסיס: בחלק האורכי של ציפוי הכנפיים (מימין ומשמאל לפינה) גזרו לפי קו חריצה 2.75 אינץ', ואילו בבסיס הציפוי (החלק שמקביל לריבוע שיודבק במרכז הכרטיס) גזרו לפי קו חריצה 3.75 אינץ'. הכינו כך 8 חלקים לציפוי הכנפיים. מהחלקים המרכזיים שנשארו לכן משני הדפים גזרו שני ריבועים בגודל 3.5X3.5 אינץ'.
6. קפלו את סימני החריצה של דף הבסיס, ואם אתן אוהבות את הסגנון המיושן זה הזמן לדסטרס את כל החלקים (כולל שאר הפיסות שהכנתן מראש ולא השתמשתן בהן עד עכשיו).
7. הדביקו את כל הפיסות מהנייר המדוגם על גבי הבסיס, בהתאם לשילוב שמוצא חן בעיניכן.
8. קפלו את דף הבסיס שגודל 6X3 אינץ' לשניים, ככה שיתקבל ריבוע 3X3 אינץ'. בחלקו החיצוני הדביקו נייר מדוגם, ואילו בחלקו הפנימי נייר חלק. הדביקו את יחידה הזו במרכז הכרטיס, בחלק שהחלטתן שהוא הצד הפנימי של הכרטיס (סליחה, שכחתי לצלם את זה... אפשר לראות למה הכוונה בהמשך).
9. קפלו את כל הכנפיים וסגרו את הכרטיס. עכשיו הצמידו אליו את פס הנייר המדוגם הארוך, וקפלו מסביב ליצירת חבק. שימו לב שלא יהיה צמוד מדי (כדי שהכרטיס יחליק בו בנוחות), אבל גם לא רופף מדי. אם אתן רוצות לקשט אותו מלמטה (כמו שתוכלו לראות שעשיתי בתמונת הכרטיס המוכן) - עשו זאת לפני שאתן יוצרות את החבק או השאירו מקום לשכבה הנוספת.
זהו, נשאר לכן לקשט, לכתוב כמה מלים - ולתת את הדבר היפה שיצרתן עכשיו למישהו שאתן ממש אוהבות!

אני, אגב, בחרתי כמעט לא לקשט את חלקו החיצוני של הכרטיס, ולשים את הדגש על הכנפיים. בנוסף, קישטתי אותן בצורה לא סימטרית, ובאופן שבו עם פתיחה של כל כל כנף נוספת מתגלה תמונה קישוטית עשירה יותר.
 
 
והנה תקריב סמלי אחד...
הכי חשוב: כבר ברור לי למי אתן את הכרטיס הזה, שיצטרף לקופסה מעניינת, שהכנתי מאותה קולקציה. אם מעניין אתכן, גם בשבילה אני מתכננת בקרוב הדרכה מצולמת. אז יש למה לחכות...